- ביום 31.12.13 הגישה אופקים כתב תביעה מטעמה, כנגד שמואל ואח'. בתביעתה טענה אופקים ששמואל ואח' גזלו את סודותיה המסחריים ופעלו בחוסר תום לב קיצוני תום הפרת התחייבויותיהם לשמירת סודיות ולאי תחרות, ובכך פגעו במוניטין שלה והסבו לה ולעסקיה נזקים עצומים. לאור זאת, טענה אופקים שהיא זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 בסך 700,000 ₪. בנוסף, טענה אופקים שהיא זכאית לאכיפת "הסנקציה המוסכמת" בהסכמי העבודה של רן ולאנה, שהיא השבת הבונוסים ששילמה להם במהלך העסקתה, בסך 101,632 ₪ (לגבי רן) ו- 15,450 ₪ (לגבי לאנה). הדיון בשתי התביעות אוחד בהתאם להחלטת כב' סגן הנשיאה שמואל טננבוים מיום 29.6.14. לשם הנוחות נתייחס בהמשך פסק הדין אל תביעתה של אופקים כאל "התביעה שכנגד", אף שכאמור זו הוגשה כתביעה נפרדת.
- ביום 8.7.14 התקיים דיון קדם משפט בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) אירית הרמל. במהלך הדיון הודיעה אופקים שהיא מקבלת את המלצת בית הדין ומסכימה לשחרר לידי התובעים את קרנות ההשתלמות ואת רכיב הגמל של הכספים שהופרשו לטובתם במהלך עבודתם. זאת, מבלי לגרוע מטענותיה כלפיהם. בתום הדיון נקבע התיק להוכחות בפני מותב זה.
דיון ההוכחות התקיים ביום 30.11.15. במהלכו נחקרו על תצהירי העדות שהגישו מר בנימין אברהם, מייסדה של אופקים ומנכ"לה למן היווסדה מן הצד האחד של מתרס ההתדיינות, ורן ולאנה מהצד השני. כן נחקרו המומחים מטעם הצדדים, מר אורן קפלן וגב' ורד יצחקי בן שמעון. עוד העידו גב' אולגה טבצ'ניק, ומר איתן קרן, שהיו לקוחות של של אופקים ועברו להיות לקוחות של אפסייד, וגב' ויקטוריה דלג'ו, ומר משה בר-לב, שניהם עובדים של אופקים.
לאחר דיון ההוכחות סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב. עתה, משנאספו אלה לתיק בית הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע.
התביעה העיקרית - דיון והכרעה
נסיבות סיום ההעסקה ושאלת זכותם של רן ולאנה לפיצויי פיטורים
- הנכון לדעתנו להתחיל את הדיון בהכרעה באחת המחלוקות העובדתיות המרכזיות שבפנינו, היא זו הנוגעת לנסיבות סיום ההעסקה. רן ולאנה טוענים שאברהם נהג לצעוק עליהם ולהתעמר בהם באופן שיצר סביבת עבודה בלתי אפשרית. עוד הם טוענים כי בסמוך למועד סיום עבודתם הם נושלו מתפקידיהם והורדו בדרגה. לטענתם, הסיבה להתפטרותם היתה השינוי תנאי העסקתם לרעה, היחס הרע שקיבלו, והפרת הבטחה שקיבלו לשלם להם בונוסים. על כן, לשיטתם הם זכאים לפיצויים "בדין מפוטרים" בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.