ת. כן.
ש. מי האיש ה...?
ת. דמות שלא קשורה לבן זוגה הנוכחי של המבקשת. זו דמות שאני המצאתי.
...
ש. אתה מתאר תמונות של דמות עם ... דומה לך, אדם ... וכותב משטרה... כל פעם ששואלים אותך שאלה בעייתית אתה מתחמק מתשובה... איך אתה יודע ש... או שהם עומדים להתחתן?
ת. אין קשר בין הפוסטים לבין זה. אני יכול לכתוב סדרת קומיקס משלי עם תמונות ומה שבא לי. כל קשר הוא פרי דמיונה של המבקשת".
- אני מתקשה לקבל את תשובתו המיתממת של המשיב בכל הנוגע לפרסום הפוסטים הרבים שפרסם כי "כל קשר [למבקשת ו/או לבן זוגה- לז"ק] הוא פרי דמיונה של המבקשת".
- כאמור, המבקשת חידדה בהקשר זה כי "... הוא העלה פוסט לפני מס' חודשים שאנחנו מתנשקים ותמונה עם החתול. הוא מעלה ברשת תמונות שחיצונית דומים לנו, רואים שכשהייתי ... יש לי הקלטה שהוא מכנה את הבן זוג שלי ..., רואים בתמונות שהוא שם עליו סממנים של ... יש רמזים ברורים בפרטים בתמונות. הוא מעלה פוסטים שמוציאים אותי בוגדנית. חסמתי אותו לאחרונה מכל מקום אפשרי, הוא המשיך מטלפון אחר ואז הוא התחיל לשים לי פתקים וגם אצל ההורים של בן הזוג שלי, זה מראה שהוא עוקב אחריי. לא היתה מעולם אלימות פיזית אך היתה אלימות מילולית. כל הסביבה שלי שרואה את הפוסטים שלו רואים בבירור שזה אנחנו ושולחים לי את הפוסטים. הוא שולח מסרים וכל מי שמכיר אותנו יודעים שזה אנחנו".
- אין חולק כי המבקשת נמצאת בזוגיות, התארסה לבן זוגה ועתידה להינשא לו; המשיב אישר בחקירתו כי הוא נותר "שבור לב" ועדיין אוהב את המבקשת. בית המשפט התרשם בדיון כי סוגיית הפרידה נותרה כואבת ובלתי פתורה אצל המשיב והוא עסוק בה וכך גם בסוגיית המשמורת על החתול. דמותו של המשיב עולה ברורות בפוסטים, דמות האישה, בעלת סממנים חיצוניים התואמים את דמותה של המבקשת נראית שמחה בקרבתו, לרבות ביטויי אהבה ולבבות ומנגד, אומללה בקרבת בן זוגה, ששיערו כצבע שיערו הייחודי של בן זוגה. כן קיימים סממנים נוספים המרמזים על זהותם של האיש והאישה בפוסטים (דוגמת ...) ומופעים חוזרים של החתול - כל אלה מתיישבים עם טענת המבקשת כי כל מי שמכיר את הנפשות הפועלות לא יכול לטעות בהבנת זהותן. בנסיבות אלו, קשה כאמור לקבל את תשובתו המיתממת של המשיב כי מדובר בעריכת קומיקס להנאתו ללא קשר למבקשת ולבן זוגה וכי כל קשר הוא פרי דמיונה של המבקשת.
- בנסיבות אלו שוכנעתי כי הוכח ברמת הוכחה של מאזן הסתברויות ואף למעלה מכך, כי הדמויות המצוירות בפוסטים אכן מתארות בדרך מרומזת את המשיב, המבקשת, בן זוגה והחתול, כאשר בן הזוג מוצג בצורה נלעגת ומבישה והמבקשת נראית כמי שנכפה עליה הקשר עמו וכי הדברים מלמדים על עיסוקו המטריד של המשיב במבקשת ובבן זוגה וכן בחתול.
אפשר שלוּ עניין זה (העלאת הפוסטים) היה נותר כראיה יחידה, וחרף העובדה שמדובר בפרסומים רבים המלמדים על דפוס התנהגות בעל תוכן מטריד, היה מקום להותיר העניין לבירור במסגרת תביעה מתאימה, בין היתר מאחר ולא הוכח המועד בו הועלו הפרסומים והאם היה זה בסמוך לפני מועד הגשת הבקשה אם לאו (ראו למשל ע"א (מרכז) 37271-09-23 חץ עוזר נ' ריכטר פסקה 40 מיום 22.10.23). אולם, סוגיית פרסום הפוסטים בעל התוכן המטריד מתווספת לעובדה שהמשיב מצא לנכון להניח בשתי הזדמנויות שונות פתקים על רכבה של המבקשת, בעת שהרכב חנה במיקומים שונים בעיר ... (פעם בחניית הורי המבקשת ופעם בחניית הורי בן זוגה).
- בכל הנוגע לפתקים שהשאיר על רכבה של המבקשת, לא הוכחש כי אלו אכן הונחו בסמוך לפני הגשת הבקשה (פרו' הדיון מיום 24.7.25 עמ' 1 ש' 22-25). הנחת הפתקים על רכבה של המבקשת, בשתי הזדמנויות שונות, עת הרכב חנה במיקומים שונים, מעלה תמיהות, המתחזקות נוכח התוכן העולה מהפתקים, ובמיוחד מהפתק השני, שם התרה המשיב במבקשת כי לו יידרש לפנות אליה שוב בעניין החתול, הפנייה "תרעיד עולמות". כזכור, פתק זה הונח מספר ימים לאחר הנחת פתק בו ציין כי מפגש עם החתול נדרש "לנפש" שלו. ייאמר מיד, כי אף בהקשר זה התקשיתי לקבל את תשובתו המיתממת של המשיב בעניין הפרשנות אליה התכוון בביטוי "תרעיד עולמות".
- אכן, מדובר במונח מופשט, שניתן לפרשו בדרכים שונות. עם זאת, לו אכן היה מדובר בכוונה קונקרטית לפתוח בהליך משפטי ותו לא כטענת המשיב, יש להניח כי הדברים היו נרשמים כהווייתם. לכך יש להוסיף כי סוגיית החתול מעסיקה את המשיב מזה שנתיים, אולם עד עתה לא מצא לנכון לפנות להליך משפטי בנדון וגם עניין זה לא מתיישב עם הפרשנות הנטענת על ידי המשיב. צמד המילים "תרעיד עולמות" מלמד על עוצמת האיום, שאינו מתיישב עם מעשה לגיטימי של פניה להליך משפטי בלבד. דווקא המינוח העוצמתי אך הנתון לפרשנויות שונות מגביר את חומרת האיום, להבדיל מאזהרה קונקרטית. כך גם המינוח בפתק הראשון בדבר הצורך הנפשי בחתול, מחזקת את עוצמת הדברים. על רקע הנסיבות שהוכחו בעניינם של הצדדים, סבורני כי מעבר לתחושתה הסובייקטיבית של המבקשת, אף האדם הסביר היה רואה באמור משום איום ממשי, שאינו בגדר פנייה לערכאות.
בהקשר זה כבר נאמר כי "המבחן להיות התנהגותו של 'המטריד', הטרדה מאיימת, על פי הסעיף הנ"ל, הוא מבחן אוביקטיבי (היסוד הסוביקטיבי, ככל שהוא נדרש, עולה מעצם הגשת בקשה למתן צו לפי החוק, אך לא די בכך שהאדם מרגיש מוטרד, סוביקטיבית). הסעיף נוקט במבחן של סבירות - מבחן 'האדם הסביר', שהוא מבחן אביקטיבי. על פי הסעיף - על ההטרדה להיות 'בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם..." (ע"א (חי') 5791-11-21 שמעוני נ' דקל 5.12.21, ההדגשה אינה במקור).
- לכך יש להוסיף כי העובדה שהפתקים הונחו על רכבה של המבקשת בשני מקומות שונים בהפרש של מספר ימים, מחזקת את טענתה של המבקשת בדבר מעקב אחריה מצדו של המשיב ומשכנעת יותר מאשר גרסת המשיב כי מדובר במעבר מקרי בלבד.
- שוכנעתי, כי הפוסטים שהעלה המשיב, העוסקים ב"משולש" היחסים של המשיב עם איש ואישה, כשברקע החתול, מרמזים ברמת ההוכחה הדרושה למשפט אזרחי על כי עסקינן בתיאור המבקשת ובן זוגה, המוצגים באופן שלילי ובצורה נלעגת ומלמדים על העיסוק המרובה של המשיב בכך ובקשייו להשלים עם הקשר שהסתיים בינו לבין המבקשת. שוכנעתי עוד, כי כטענת המבקשת, מי שמכיר את הנפשות הפועלות, אכן לא יכול לטעות בזהותן. הדבר מתחזק גם מהתמונות (האמיתיות) שפרסם המשיב מתקופת הזוגיות עם המבקשת, זמן רב לאחר הפרידה, בצירוף מילות אהבה. הפרסומים מלמדים על עיסוקו המתמיד של המשיב בעניינה של המבקשת ובחתול, והם בעלי תוכן מטריד.
- כאמור, אף אם לא היה בפוסטים אלו כשלעצמם כדי לענות כאמור על דרישת החוק למניעת הטרדה מאיימת כפרשנותו בפסיקה (לרבות לעניין עיתוי הגשת הבקשה), הרי שהם מסייעים בהבנת דפוס התנהלותו של המשיב ומצטרפים להתנהלותו שארעה לאחרונה, שבאה לידי ביטוי בהנחת פתקים מטרידים, הכוללים איום ממשי, ואשר הונחו על רכבה של המבקשת.
- חיזוק לדברים עולה גם מכך שהמבקשת הודתה בהגינותה כי המשיב מעולם לא נקט כנגדה באלימות פיזית. הדבר מלמד כי המבקשת לא ניסתה להעליל על המשיב ולהעצים את מעשיו, אלא מסרה את הדברים כהווייתם.
- לא נעלם מעיני כי לטענת המשיב, המבקשת יוזמת קשר עמו, מגיעה מעת לעת למקום עבודתו וכי השניים ניהלו בשנה האחרונה שיחות ממושכות. המבקשת מסרה בהקשר זה גרסה שונה, הצהירה כי חדלה מלהגיע למקום עבודתו של המשיב (אותו נהגה לפקוד עוד קודם לזוגיות עם המשיב) ומכל מקום אף אם היו בעבר פגישות בין השניים, נראה כי הם נתנו להן פרשנות שונה ואני מאמינה למבקשת כי על רקע זאת חדלה מלהגיע למקום עבודתו של המשיב וכן חסמה אותו בטלפון.
סוף דבר, ניתן בזאת צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב ולטובת המבקשת, בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001. אעיר כי שוכנעתי כי החוק הנ"ל הוא המתאים יותר לנסיבות שהוכחו בפניי (ולא החוק למניעת אלימות במשפחה) הן מאחר והצדדים אינם בני זוג מזה תקופה ממושכת והן בשים לב לסעדים שמצאתי כנדרשים במקרה זה.
- לפיכך נאסר על המשיב:
- להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום;
- לאיים על המבקשת;
- לבלוש אחריה, לארוב לה, להתחקות אחר תנועו תיה או מעשיה או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת;
- ליצור קשר עם המבקשת, בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
- להימצא בסמוך לדירת המבקשת או לרכבה או למקום עבודתה (מרחק של עד 50 מטר).
תוקף הצו למשך 6 חודשים.