הפגיעה בזכויות יסוד הכרוכה בפעולות חקירה בכלל – וחיפוש בפרט – משמיעה אפוא, כי לשם הפעלתן של סמכויות אלה, נדרשת הסמכה מפורשת: "החקירה נעשית לרוב במקום שהנחקר עצור בו. חקירה זו – אפילו אם אין היא נעשית תוך כדי שימוש באמצעים פיזיים – פוגעת בחירותו של הנחקר. היא פוגעת לעתים בכבודו ובצנעת הפרט שלו. במדינת חוק אין סמכות לבצע חקירה כזו בלא הסמכה בחקיקה ראשית, או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת לכך בחקיקה ראשית" (עניין הוועד הציבורי נגד עינויים, עמוד 831; ההדגשה הוּספה – נ' ס'; ראו גם, בפרט ביחס לחדירה לחומרי מחשב: עניין היינץ, פסקה 17; בש"פ 1758/20, פסקאות 14-11 לחוות הדעת של המשנה לנשיאה ח' מלצר).
טעם נוסף שבגינו נדרש כי הפעלת הסמכויות האמורות תתבצע בהתאם להסמכתו המפורשת של המחוקק, נוסף על הפגיעה המובנית בזכויות, הוא שכפי שעולה מן המתואר לעיל, הסדרתן של סוגיות אלה כרוכה במתח אינהרנטי בין שיקולים נוגדים, כבדי-משקל, ובהתאם לכך – נדרשים לגביה איזונים נורמטיביים מורכבים ורגישים ביותר (על כך ראו למשל, והשוו: עניין בן חיים, פסקה 16; בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משטרת ישראל, פסקה 42 (28.5.2012); ובהקשר לסוגיה דנן: בש"פ 7917/19, פסקה 17; עניין סיגאוי, פסקה 3; דנ"פ אוריך, פסקה 7 לחוות-דעתי).
אמנם, בהקשרים מסוימים, אין זה מן הנמנע כי בית המשפט יקבע 'איזון עקרוני', בבחינת עקרון רציונלי מנחה להכרעה במקרים של זכויות או ערכים מתנגשים (ראו: בג"ץ 73/53 חברת 'קול העם' בע"מ נ' שר הפנים, פ"ד ז 871, 882-881 (1953); ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ, פ"ד לב(3) 337, 361 (1978); בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 401-400 (1984); נעם סולברג ועמרי גולדוין "מועט המחזיק את המרובה: על היקף התפרשותן של הזכויות החוקתיות" משפטים נה 34-30 (עתיד להתפרסם)).
ברם, דרך הכלל, בפרט בסוגיות מהותיות ורגישות כגון העניין דנן, הדורשות איזון בין זכויות לבין ערכי יסוד או אינטרסים ציבוריים חשובים, היא כי "שאלות אלה והתשובות להן צריכות להיקבע על־ ידי הרשות המחוקקת. כך מתבקש מעקרון הפרדת הרשויות ומעקרון שלטון החוק. כך מתבקש מתפיסת הדמוקרטיה עצמה" (עניין הוועד הציבורי נגד עינויים, עמוד 844; ראו גם: עניין שייב, עמוד 411; ע"א 524/88 פרי העמק – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מה(4) 529, 553 (1991); בג"ץ 5004/14 ג'קלין נ' משרד החינוך, פסקה 97 לפסק הדין של חברי, השופט (כתוארו אז) עמית, ופסקאות 4-2 לחוות הדעת של השופט א' שטיין (7.8.2019)). אכן, "כאשר מדובר בהכרעות ערכיות קשות במיוחד, [...] קיימת הצדקה רבה יותר להקשחת דרישת ההסמכה המפורשת" (בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 45 לחוות-דעתי (27.3.2016)).