"מוצע לבצע תיקונים נוספים [בפקודה] [...] על מנת לאזן בצורה ראויה יותר בין צרכי החקירה לבין זכויות הפרט. האיזון החדש נדרש בעיקר בשל ההתפתחות הטכנולוגית בעולם המחשבים והשימוש הרווח בהם גם בידי אנשים פרטיים [...] בפועל, בית המשפט בהוציאו צווי חיפוש ממלא טקסט אחיד המקנה למשטרה סמכות לערוך חיפוש ולתפוס כל מסמך או חפץ הדרוש לחקירה, לרבות מחשב וחומר מחשב. מוצע לקבוע כי על בית המשפט לפרט את מטרות החיפוש ואת תנאיו, תוך הנחיה ברורה כי בצווי חיפוש הנוגעים למחשב וחומר מחשב, על בית המשפט לשקול באופן מיוחד את הפגיעה בפרטיותו של התופס במחשב וצדדים נוספים" (דברי הסבר להצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 11) (חיפוש ותפיסת חומר מחשב), התשס"ה-2005, ה"ח הכנסת 149, 150; ההדגשות הוּספו – נ' ס'; להרחבה על ההיסטוריה החקיקתית, ראו דנ"פ אוריך, פסקה 41).
- הנה כי כן, כפי שעולה מן האמור, וכפי שפירש אותו הרכב מורחב של בית משפט זה, הסעיף קובע במפורש כי תנאי בלעדיו אין לשם ביצוע חיפוש בחומר מחשב, הוא קיומו של צו שיפוטי, הממלא אחר הדרישות המפורטות לעיל. תכליתה של תניה זו, אשר התחזקה ביתר שאת לאחר התיקון האמור, היא חיזוק ההגנה על הזכות לפרטיות, באמצעות יצירת 'חיץ שיפוטי' בין המשטרה לבין האדם מושא החיפוש, והבניית שיקול הדעת של בית המשפט בכל הנוגע למתן הצו (דנ"פ אוריך, פסקאות 43 ו-52).
- בהמשך לאמור, יש להוסיף ולהדגיש כי הדרישה לצו שיפוטי אינה תנאי טכני-פרוצדורלי; מדובר בדרישה מהותית, שנועדה להבטיח, באמצעות בחינה של גורם אובייקטיבי, חיצוני לחקירה, כי אכן מתקיימת עילת חיפוש, וכי היקף החיפוש, על הפגיעה הנגזרת ממנו, אינו עולה על הנדרש. משמעותה הישירה של דרישה זו, היא כי שיקול הדעת באשר להתקיימותם של התנאים האמורים הוקנה על-ידי המחוקק, באופן בלעדי, לבית המשפט (כפי שהובהר, תכלית התיקון משנת 2005 היתה לוודא כי בית המשפט אכן מפעיל שיקול דעת כאמור, ואינו מאשר את צווי החיפוש מוּכנית). זאת ועוד, דרישה זו לא נועדה רק להבטיח את מידתיות החיפוש בדיעבד, לאחר שהתבקש; יש לה גם היבט מכווין התנהגות, אקס-אנטה: "אכן, עצם קיומה של ביקורת שיפוטית על פעולותיה של רשות חוקרת – גם אם הביקורת מתקיימת במעמד צד אחד – יש בו אלמנט מרסן כלפי הרשות, המסייע בסינון פעולות שחורגות מהסביר" (דנ"פ אוריך, פסקה 52).
הדיון לעיל מלמד אפוא כי לשונו של סעיף 23א(ב) לפקודה – מפורשת וברורה; גם תכליתו של הסעיף – אינה משתמעת לשני פנים. זו וגם זו, מצביעות על כך שלמצער על דרך הכלל, אין לבצע חיפוש בחומר מחשב, אלא בהתבסס על צו שיפוטי.