בשלב זה תפקיד המנפיק הוא לאשר את העסקה – או לסרב לאשרה. המנפיק מקבל החלטה זו על בסיס בדיקות שהוא עורך, בין היתר לגבי תוקף הכרטיס, החזקתו כדין בידי המשתמש בו, מסגרת האשראי שנקבעה לכרטיס, וכן סוג העסקה וסוג בית העסק. אישורו של המנפיק משודר חזרה, דרך הארגון הבינלאומי ודרך הסולק, אל בית העסק. על סמך אישור המנפיק, מסכים בית העסק למסור את הסחורה לידי מחזיק הכרטיס (או לספק לו את השירות המבוקש), מבלי שמוחלף כסף מזומן או שיק ביניהם.
במעשיו אלה, המנפיק נותן "אור ירוק" להשלמת עסקת היסוד בין בית העסק ובין הצרכן כמתואר, וגם מבטיח כי התמורה המגיעה לבית העסק אכן תשולם לו. דהיינו, מכלל השחקנים המוזכרים, הסיכון הכלכלי שמחזיק הכרטיס לא יהיה מסוגל או לא יהיה מוכן לשלם עבור המוצר או השירות מוטל על מנפיק הכרטיס.
אשר לצד הכספי של המנגנון המתואר, ברי כי הגורמים השונים מתנים את השתתפותם במערכת בקבלת גמול הולם. ואכן, עמלות מעמלות שונות משתלמות בין היתר מידי מחזיקי הכרטיס למנפיקים, מידי בתי העסק לסולקים, מידי הסולקים למנפיקים, ומידי הסולקים והמנפיקים לידי הארגונים הבינלאומיים.
להמחשת הדברים נטול דוגמה פשוטה זו (ומודגש כי המספרים הם לצורך ההמחשה בלבד): יונח כי מחירו של המוצר הנמכר הוא 100 דולר. זה המחיר שמחזיק הכרטיס יידרש לשלם לבית העסק (המחזיק עשוי להידרש לשלם, בנוסף, עמלה לידי המנפיק, כפי שנפרט בהמשך). אולם המנפיק איננו מעביר את מלוא הסכום של 100 דולר לידי הארגון הבינלאומי אלא 98 דולר בלבד (למשל). שני דולרים נותרים בידי המנפיק – והרי הם מהווים בידיו "עמלה צולבת" או עמלת מנפיק (interchange fee; כאמור, המנפיק עצמו יחויב בעמלות שונות על ידי הארגון הבינלאומי). יתרת הסכום בסך של 98 דולר, מועברת לסולק הזר. הסולק הזר מעביר לידי בית העסק סך של 97 דולר (לדוגמה). ההפרש בין 100 דולר לבין 97 דולר נקרא "עמלת בית העסק" (או עמלת סליקה; acquirer's fee). בית העסק מקבל בפועל שלושה דולרים פחות ממחיר המוצר המלא, אולם מתוך הפרש זה, שני דולרים נותרו בידי המנפיק ורק דולר אחד נותר בידי הסולק.
דוגמה זו ממחישה מוסכמה כלכלית הקשורה למערכת כרטיסי האשראי: עמלת בית העסק נגבית על ידי הסולק מתוך התמורה המועברת לבית העסק, ואילו העמלה הצולבת נגבית מתוך עמלת בית העסק.
מכיוון שכך, בית העסק נושא בעקיפין בעמלה הצולבת שגובה המנפיק (דרך הסולק). ומכאן, מבחינה כלכלית, "... גובה העמלה הצולבת מהווה רצפה לגובה העמלה שבית העסק משלם לסולק..." (מתוך הודעת בנק ישראל על גובה העמלה הצולבת, מיום 16.1.2018, עמוד 1; להלן - "הודעת בנק ישראל").