ברור כי בשיטה זו טמונים יתרונות גדולים לבית העסק: נכונותו של בית העסק לקבל כרטיסי אשראי, אף אם הדבר כרוך בוויתור על חלק ממחיר המוצרים, עשויה להגדיל את חוג לקוחותיו והיקף מכירותיו. כמו כן המנגנון מבטיח לבית העסק את קבלת יתרת התמורה המגיעה לו (97 דולר בדוגמה הנ"ל) תוך זמן קצר, כאשר סיכוני הגבייה מידי מחזיק הכרטיס (הרוכש) אינם מוטלים עליו.
השיטה בכללותה זכתה לתיאור הבא בהחלטתו של כבוד השופט א' סתיו בת"צ 32389-11-21 שחר סבן נ' Visa Inc. ואח' מיום 28.2.2023:
"... נקדים ונשרטט את המבנה הטיפוסי של עסקה בכרטיס אשראי...
...
לקוח, המחזיק בכרטיס אשראי, מבצע עסקה באמצעות הכרטיס בבית עסק, ללקוח יש קשר חוזי עם החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי ('המנפיק') ולבית העסק יש קשר חוזי עם חברה המספקת לו שירותי סליקה ('הסולק'). המנפיק מחייב את הלקוח בסכום העסקה ומעביר את הכסף לסולק, אשר מעביר אותו לבית העסק (אלא אם המנפיק והסולק הם אותו גוף, ואז נחסך שלב העברת הכסף מהמנפיק לסולק). אולם, לא כל הסכום שנגבה מהלקוח מגיע לבית העסק, וחלק ממנו נשאר בידי המנפיק והסולק כעמלה. החלק שנשאר אצל המנפיק מכונה 'עמלה צולבת' (Interchange Fee). מבחינת בית העסק, הוא משלם עמלה לסולק בלבד (ורק איתו יש לו קשר חוזי), והסולק משלם למנפיק את העמלה הצולבת מתוך העמלה שהוא מקבל מביתה עסק (למעשה, התשלום מבוצע על ידי כך שהמנפיק מקזז את העמלה מהסכום שהוא מעביר לסולק).
מטבע הדברים, גובה העמלה הצולבת עשוי להשפיע על גובה עמלת בית העסק, שכן עמלת בית העסק אמורה לכלול הן את העמלה הצולבת והן את העמלה הנשארת בידי הסולק (עמלת הסליקה).
... כאשר ישנו הסכם בין המנפיק לסולק לגבי שיעור העמלה הצולבת מכונה העמלה 'עמלה צולבת דו צדדית' (Bilateral Interchange Fee). כאשר המנפיק והסולק הם שניהם גופים ישראלים, חלות הגבלות משפטיות ורגולטוריות על שיעור העמלה הצולבת...
כאשר מדובר בעסקאות בהן הסולק והמנפיק אינם רשומים באותה מדינה, מערך היחסים ביניהם מוסדר על ידי כללים שקובע הגוף המפעיל את מערכת התשלומים (לענייננו, ויזה או מאסטרקארד), והוא גם זה שקובע את שיעור העמלה הצולבת שישלם הסולק למנפיק."
להשלמת התמונה נציין כי במערכת כרטיסי האשראי קיים היבט פיננסי נוסף, החשוב מאוד למנפיקים, והוא הענקת אשראי למחזיקי כרטיסי חיוב.
בדרך כלל המחזיק מחויב בגין עסקאות הרכישה שביצע פעם אחת בחודש (ואילו לגבי עסקאות במטבע חוץ, חיוב מחזיק הכרטיס מבוצע כבר בעת ביצוע עסקת היסוד – ראו למשל סעיף 5.1(א) להסכם בין כאל ובין מחזיק הכרטיס, נספח 3א לתצהיר מר ברוט). אם המחזיק נוהג לפרוע את החיוב למנפיק באופן שוטף מדי חודש, אזי אין הוא לווה כסף מן המנפיק (אם כי קיים אשראי קצר-טווח בין יום ביצוע העסקה ובין יום החיוב החודשי במקרה של עסקה מקומית). אולם, מחזיקים רבים אינם נוהגים לפרוע את מלוא החיובים מדי חודש והם למעשה לווים כסף מן המנפיק, החובש במצב זה כובע נוסף – כמלווה.