יתרה מזו, עד אחר, מר מימון מטעם מקס, אמנם הזכיר בחקירתו, כמו כולם, את העלויות התוספתיות (עמוד 81 שורה 28). אולם בהמשך הסביר, בין היתר, כי "יש ערימה של עמלות שקשורות בביצוע ההתחשבנות בגין עסקאות בחו"ל שפשוט לא קיימות בגין עסקאות מקומיות, אגב, למיטב ידיעתי זה לא שונה ממה שקיים בעולם..." (עמוד 84, שורה 27 עד שורה 29). ומר ברוט עצמו, כשנשאל "אז עמלות החובה הם העלויות התוספתיות המשמעותיות שבגינם נגבית עמל[ת] המט"ח?", השיב "נכון" (עמוד 224, שורה 24 עד שורה 26). זהו הסבר שונה לגמרי, שאיננו תולה את הנטל הכלכלי הנוסף בהוצאות תפעול מיוחדות אלא בעמלות הממשיות הנגבות על ידי הארגונים הבינלאומיים (ודוק: הסבר זה אף סותר את טענת המערערות לפיה העמלות הנגבות על ידי הארגונים הן למעשה מנגנון לחלוקת העמלה הצולבת בינם ובין המנפיק (ראו סעיף 67 לעיל): אם הייתה אמורה להיות חלוקה כזו בין הגורמים השונים, כיצד יכלו המנפיקים הישראליים לעקוף אותה על ידי גביית השלמת עמלה על חשבון מחזיקי הכרטיסים?).
כאמור, לדברי מר רוט (ועדים נוספים), בנק ישראל מתיר לגבות עמלת מט"ח "בגין" העלויות התוספתיות הנטענות.
כדי לתמוך בטענתן כי עמלת המט"ח קשורה במהותה לעלויות המנפיק בעסקאות בינלאומיות ולפיכך עמלה זו היא קרובה בטיבה לעמלה הצולבת, המערערות הפנו למכתבים שנשלחו על ידי כאל בשנת 2016 לבנק ישראל. שני המכתבים האמורים נועדו להסביר ולהצדיק עלייה בגובה עמלת המט"ח.
במכתב מיום 5.7.2016 כאל כתבה:
"במשך השנים, חלה עליה משמעותית בעלויות הנובעות מעסקאות [בינלאומיות] אלה, בדגש על עלויות ההמרה כמו גם בעלויות העקיפות, כדוגמה עלות עיבוד העסקאות (לרבות בכל האמור לעלויות מחשוב ופחת).
כעת, חל כרסום משמעותי בעמלת המנפיק, בדגש על עסקאות המבוצעות באירופה, ביחס אליהן נשחקה העמלה הצולבת לה אנו זכאים מאת הסולק הבינ"ל ביותר מ- 50%."
והנה מנמקת כאל את ההעלאה בעמלת המט"ח, בין היתר, ב"כרסום" בהיקף העמלה הצולבת הנגבית על ידיה בעסקאות בינלאומיות – ולדעת המערערות זו ראיה לזיקה בין שתי העמלות.
במענה לדרישת בנק ישראל לספק פירוט רב יותר לגבי העלויות המיוחדות הכרוכות בעסקאות הבינלאומיות, כאל שלחה מכתב נוסף ביום 9.10.2016. במכתב זה העלויות האמורות חולקו לארבע קבוצות: שתי הקבוצות הראשונות היו "תשלומים משתנים אות[ם] אנו משלמים לארגוני כרטיסי האשראי הבינלאומיים" וכן "עלויות קבועות כלליות.... אות[ן] אנו משלמים לארגוני כרטיסי האשראי הבינלאומיים". ודוק: עניין שתי קבוצות אלה נעוץ בנטל עמלות החובה שכאל נדרשת לשלם לארגונים הבינלאומיים, וכבר הבעתי את דעתי על ההבחנה בין עמלות חובה אלה המשולמות על ידי המנפיק ובין העמלה הצולבת הנגבית על ידיו (ראו סעיף 69 לעיל). הקבוצה השלישית היא "עלויות עקיפות ייעודיות בשל תנועות מט"ח". בעניין זה כאל כותבת: