והנה נכון לכתיבת שורות אלה, בתוספת הראשונה לכללים, חלק 6 (שכותרתו היום היא "כרטיסי חיוב") עוסק פרט (7) ב"עסקאות במטבע חוץ", אם כי ההערה שמזכירה "סכום ההמרה במטבע המקורי" עדיין מופיעה שם. כמו כן, בתוספת הרביעית מושא פרט (4) הוא "שירותים במטבע חוץ".
אשר להוספת ההערה לפרט (7) לחלק 6 לתוספת הראשונה בשנת 2012, כמתואר לעיל, בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט הבכיר י' גריל) הטעים בת"צ 34200-06-11 אקו-טק (מיקרו חלקים) בע"מ נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (החלטה שניתנה ביום 27.6.2016) כי בהערה האמורה "ביקש מחוקק המשנה להבהיר שהקריטריון לצורך פרשנותן של המילים 'בשל עסקאות בחוץ לארץ' הוא מיקומו של בית העסק. דהיינו, אם בית העסק פועל בחוץ לארץ – ניתן לגבות את עמלת המרת המטבע גם אם העסקה בוצעה במטבע ישראלי, ואילו אם בית העסק פועל בארץ, אזי לא ניתן לגבות את עמלת ההמרה בלי קשר לזהות המטבע בו בוצעה העסקה" (שם, בסעיף ה' להחלטה).
בהמשך, מתייחס בית המשפט המחוזי לתיקוני שנת 2015 הנ"ל ומוסיף:
"לעניין התיקון משנת 2015, שפורסם ביום 29.1.2015, מסביר בנק ישראל, שלנוכח ריבוי העסקאות המבוצעות באינטרנט, ולנוכח הפיכת השקל הישראלי למטבע בר המרה, הוחלט על שינוי אופן החישוב שנקבע בכללים, כך שעמלת ההמרה לא תחושב בהתאם למקום מושבו של בית העסק, כי אם בתאם למטבע בו נקובה העסקה.
...
דהיינו, בנק ישראל סבר כי כאשר מבוצעת עסקה באמצעות האינטרנט עם בתי עסק בחוץ לארץ, הלקוחות מצפים שיחויבו בעמלת המרה גם אם העסקה במטבע ישראלי, בעוד שלגבי בתי עסק בארץ אין הם מצפים לכך.
הדבר היה נכון גם לפני התיקון משנת 2012 ועד לתיקון משנת 2015. התיקון משנת 2015 שינה את הקריטריון לגביית עמלת ההמרה לפי מיקום בית העסק, כך שהקריטריון כיום הוא: מהו המטבע בו בוצעה העסקה?
(מתוך סעיפים י"ז ו- ל' להחלטה)
אוסיף כי, על פי ההסברים שניתנו בערעורים דנן יש להבין כי בתקופה הנדונה עמלת המט"ח הוטלה על מחזיקי כרטיסי האשראי כאשר עסקת היסוד בחוץ לארץ הייתה נקובה במטבע שונה ממטבע חשבון הבנק של המחזיק בישראל.
למשל, אם העסקה בחו"ל הייתה בדולרים, וחשבון הבנק של המחזיק היה בשקלים חדשים, היה חיוב בעלת מט"ח. לעומת זאת, אם עסקת היסוד הייתה בדולר, וגם חשבון הבנק המחויב בישראל היה דולרי, אזי המנפיקים לא נהגו לחייב את המחזיק בעמלת מט"ח (למרות שעל פי כללי העמלות , ניתן היה לחייב את הלקוח בעמלה במקרה כזה: ראו סעיף 19.7 לסיכומי המערערות ועדות מר מימון, עמוד 111, שורה 3 ואילך).