אינני יכול לקבל את טיעונה של פרימיום בסוגיה זו. נוסח ההסכם הנ"ל איננו מלמד על זיקה כלשהי בין העמלות בהן חייבת פרימיום לפי נספח B2 לבין התמריצים השונים להם היא עשויה להיות זכאית לפי נספח B3. אין הוראה שמסדירה קיזוז בין שני כיווני התשלום (כזכור, כל נספח מכיל סעיף "Payments" נפרד, כאשר אין קשר ביניהם).
לדעתי, וכפי שטוען המשיב, התמריץ בא בגדר סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף – כתמיכה או כסיוע. סיוע כאמור עשוי לבוא לידי ביטוי כהשתתפות בהוצאות שיווק, כמו במקרה הנוכחי. התכלית המוצהרת של התמיכה המעוגנת בסעיף 3.1 לנספח B3 היא "to support the acquisition of LICENSEE Cards", כלומר על מנת לעודד החדרת כרטיסי אמריקן אקספרס לשוק הישראלי, והותנה כי כספי הקרן יכולים לשמש אך ורק לצורך תשלום הוצאות כלפי צדדים שלישיים שהם ספקים בהוצאה לפועל של Qualifying Marketing Activities (מונח המוגדר בהסכם אחר שנכרת בין אותם צדדים: Independent Operator Agreement).
הצדדים להסדרים אלה לא יצרו כל זיקה בין התמריצים והקרנות מחד ועמלות החובה מאידך.
אוסיף כי לא מצאתי תימוכין לאמירה לפיה "פרימיום ראתה בכספי ההשתתפות הקטנת הוצאותיה לתשלום עמלות החובה, וכך נרשמו בדוחות הכספיים של החברה" (סעיף 10.2 לתצהירה של גב' חכם בעניין פרימיום) – וראו ביאור 5 לדוחות הכספיים של פרימיום בנושא "הוצאת תפעול", שם מופיעה שורה של "תשלומים לארגון הבינלאומי" ללא פירוט נוסף כלשהו.
על כן, לאחר עיון בטענות פרימיום בנושא זה, הגעתי למסקנה כי סכומי ההשתתפות בהוצאות שיווק חייבים במס בהתאם לסעיף 12 לחוק, כעמדת המשיב.
"כספי מח"ח"
על החשבון "מחכה לחוב חוזר" (מח"ח) מסבירה העדה גב' חכם בתצהירה בעניין פרימיום:
"קיימים מקרים בהם מתכחש מחזיק כרטיס האשראי הישראלי ... לביצוע של עסקה בינלאומית ולכן מתנגד לביצוע התשלום ... במקרה כזה, פותחת פרימיום בהליך של בירור אל מול אמקס (במקרה של עסקה בינלאומית) וככל שנמצא שיש ממש בתלונות הלקוח, פרימיום מזכה את הלקוח ומחייבת את אמקס.
כמו כן, במקרה של עסקת תיירות נכנסת (כלומר, תיירים זרים המבצעים עסקאות בישראל) בבית עסק הנסלק על ידי פרימיום, קיימים מקרים בהם מכחיש מחזיק הכרטיס שהונפק בחו"ל על ידי מנפיק זר, ביצוע של עסקה שבוצעה על ידי בית עסק בארץ[.] במקרה זה, פותחת פרימיום בהליך של בירור אל מול בית העסק אותו היא סולקת.
...