תיק משפחה (נצרת) 54570-01-21 פ. ב. ד נ' עז' א. כ.

ההליכים:

בתיק תיק משפחה 54570-01-21 הגישה התובעת תביעה לסעד הצהרתי להכיר בה כידועה בציבור של המנוח.

בתיק תיק עזבונות 30225-05-21 הוגשה בקשה מטעם התובעת למתן צו קיום לצוואת שכיב מרע שלטענתה ערך המנוח.

בתיק תיק עזבונות 30228-05-21 הוגשה התנגדות מטעם הנתבעים 2 עד 4 למתן צו לקיום צוואת שכיב מרע של המנוח.

בתיק תיק עזבונות 30226-05-21 הוגשה בקשה מטעם הנתבע 4 למתן צו ירושה אחר עיזבון המנוח.

רקע עובדתי קצר:

1. התובעת (להלן: "התובעת") הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי להכיר בה כידועה בציבור של מר כ. א.  ז"ל (להלן: "המנוח").  התובעת טוענת, כי היא והמנוח ניהלו חיים משותפים כבעל ואישה במשך למעלה מ- 4 שנים עד לפטירתו של המנוח.  המנוח הלך לעולמו ביום 00/00/21 בבית חולים ...  ב....  תחילה התביעה הוגשה כנגד נתבעים נוספים, אולם התובעת הסכימה למחוק אותם, ועתה התביעה נותרה אך ורק כנגד ילדיו של המנוח, הנתבעים 2 עד 4.
2. במקביל לתביעה הנ"ל הגישה התובעת לרשם לענייני ירושה בקשה לקיום צוואת שכיב מרע שלטענתה נעשתה ע"י המנוח ביום 15/12/20. זיכרון הדברים של הצוואה הנטענת נערך ביום 24/12/20 ע"י שני עדים שהם א.  ל., אחותה של התובעת, ובנה מר מ.  ל.  שהינו אחיינה של התובעת.  זיכרון הדברים הופקד אצל הרשם לענייני ירושה ביום 23/2/21.  לתיק הוגש פרוטוקול מסירה של הצוואה לרשם לענייני ירושה במחוז נצרת ולפי הפרוטוקול זיכרון הדברים נמסר ע"י עו"ד.
3. עפ"י האמור בזיכרון הדברים, המנוח ביקש לערוך צוואה בפני התובעת ושני העדים. בצוואה ביקש המנוח לצוות את כל כספו ורכושו, ללא יוצא מן הכלל, לבת זוגתו שהיא התובעת וכל זאת בהיותו מאושפז בבית חולים ...  ב...  ובטרם כניסתו לניתוח.  עוד נרשם בזיכרון הדברים, כי בזמן שהמנוח הביע את רצונו, שוחח טלפונית עם אחותו גב' ס.  כ..  לתיק הוגשה ההקלטה של השיחה וכן תמלול.  שני העדים ציינו בזיכרון הדברים, כי המנוח ביקש לערוך צוואה ואמר שאם לא יספיק לעשות כן, אם יקרה לו משהו בניתוח, הרי שהוא מבקש כי זו תהיה צוואה בעל פה.  זיכרון הדברים נחתם ע"י העדים ואושר ע"י עוה"ד סיוון אוחנה, אשר ייצגה את התובעת בתחילת ההליך ולאחר מכן התפטרה מייצוג.
4. המתנגדים 2 עד 4 הינם ילדיו של המנוח (להלן: "הנתבעים"), הגישו כתב הגנה בתביעת התובעת לסעד הצהרתי והכחישו את כל טענות התובעת, והתנגדו למתן פס"ד הצהרתי אשר מצהיר על התובעת כידועה בציבור של המנוח. המתנגדים גם הגישו התנגדות לבקשת התובעת למתן צו קיום צוואה לצוואת המנוח הנטענת.  במקביל הוגשה מטעם אחד הנתבעים, הנתבע 4 מר ל.  כ., בקשה למתן צו ירושה אחר עיזבון אביו המנוח.
5. יש לציין ולהדגיש, כי אין מחלוקת בין בעלי הדין כי התובעת והמנוח אכן ניהלו קשר כלשהו. כמו כן אין מחלוקת בין בעלי הדין, כי המנוח היה בנתק חלקי/מלא עם ילדיו ולא היה ביניהם קשר קרוב.  המחלוקת היא באשר לטיב הקשר שהיה בין התובעת למנוח ואם קשר זה היה קשר של בני זוג כידועים בציבור ובאם אכן ערך המנוח צוואת שכיב מרע, אותה התובעת מבקשת לתת לה צו קיום צוואה והנתבעים מתנגדים לה.
6. התיקים נשמעו במאוחד. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה, יחד עם העדים, גב' א.  ר.  וגב' ר.  ב..  מטעם הנתבעים הוגש תצהיר עדות ראשית משותף מטעם הנתבעים 3 ו- 4, הבת ש.  ב.  ט.  והבן ל.  כ..  הנתבע 2 מר ד.  כ.  לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ולא זומן לחקירה.
7. התקיים דיון הוכחות ביום 12/11/2024 במסגרתו נחקרו כל המצהירים וכן עדת זיכרון הדברים, אחותה של התובעת גב' א. ל..  הצדדים הגישו סיכומים בכתב מטעמם ועתה יש להכריע בתובענות המונחות בפני ביהמ"ש.
8. טענות הצדדים בכל ההליכים יובאו במאוחד ולאחר מכן תינתנה הכרעות נפרדות בתביעות. תחילה ביהמ”ש יכריע בתביעת התובעת למתן פס"ד הצהרתי המצהיר עליה כידועה בציבור של המנוח, ולאחר מכן תוכרע סוגיית צוואת שכיב מרע, שלטענת התובעת ערך המנוח בטרם פטירתו.

טענות התובעת:

9. במסגרת תביעתה להצהיר עליה כידועה בציבור של המנוח טוענת התובעת, כי היא והמנוח ניהלו חיים משותפים כידועים בציבור במשך למעלה מ- 4 שנים, מאז שנת 2017 ועד לפטירתו של המנוח בחודש ינואר 2020. לטענת התובעת, היא והמנוח התגוררו בדירה שכורה דרך קבע, תחילה ב- *** ולאחר מכן עברו להתגורר בדירה שכורה בעיר ***.  התובעת צירפה לתביעתה העתק מהסכמי השכירות שלטענתה היא והמנוח חתמו עליהם.
10. התובעת טוענת, כי היא והמנוח ניהלו מערכת יחסים רומנטית מלאה על כל הכרוך ומשתמע מכך, נסעו יחד לחופשות, הן מטעם עבודתו של המנוח והן באופן פרטי. התובעת מוסיפה, כי במהלך חייהם המשותפים, המנוח שיתף אותה באירועים משפחתיים כבן זוגה, וכי כל בני המשפחה, המכרים והחברים, ידעו כי היא והמנוח מתגוררים יחדיו וכך גם חבריו מהעבודה ובני משפחתו לרבות אחיו, אחותו וילדיו.
11. התובעת טוענת, כי הנתבעים, ילדיו של המנוח, היו בנתק מוחלט ממנו, לא ביקרו אותו, לא השתתפו בכל אירוע שהיה להם, וכי גם ניסיונותיה לזמנם למפגש איחוד עם המנוח לא צלח והנתבעים סירבו למפגש כזה. התובעת מציינת, כי הנתבע 2 הוא היחיד שהיה בקשר טלפוני עם המנוח.  התובעת טוענת, כי הנתבעים אף לא ישבו שבעה בביתו של המנוח.
12. התובעת טוענת, כי מיד עם פטירת המנוח, פנו הנתבעים אליה בדרישות שונות, לרבות דרישה למסירת הרכב אשר שימש את התובעת והמנוח, וכן ביקשו את הכספים שהשאיר המנוח לאחר מותו. התובעת טוענת, כי היא סירבה לבקשות הנתבעים ובשל כך נאלצה לפנות לביהמ”ש ולהגיש את תביעתה זו על מנת להסדיר את מעמדה וקבלת הסעד ההצהרתי.
13. התובעת טוענת, כי במהלך שנת 2020 חלה המנוח ועבר צנתור ברגלו והיא זו שליוותה אותו וטיפלה בו במסירות. התובעת מוסיפה, כי לאחר שהמנוח קיבל אירוע מוחי, אושפז בבית חולים וולפסון בחולון ושוב היא זה שליוותה אותו וסעדה אותו.  התובעת מציינת, כי בחודש דצמבר 2020, המנוח הרגיש ברע והיה לו קושי לעמוד על רגליו ומיד פונה לבית חולים ...  ב...  שם הועבר למחלקה כירורגית בשל אי זרימת דם לרגל שמאל, ובשל כך הומלץ על קטיעת כף רגלו.
14. התובעת מוסיפה, כי המנוח עבר ניתוח נוסף במעיים ובעקבות החמרה במצבו הוכנס המנוח לניתוח נוסף בגרון, שבמהלכו הוכנס לו מכשיר להנשמה. התובעת מציינת, כי מאז הניתוח המנוח לא התעורר והוא מסר את נשמתו לבורא עולם ביום 00/00/21.
15. התובעת טוענת, כי עד לפטירתו נהג המנוח לרכוש את כל כלכלת הבית, בכרטיס האשראי שלו וכן היה משלם את דמי השכירות בשיקים שנמשכו מחשבון הבנק שלו, וכך גם שילם את הוצאות הבית לרבות חשמל, כבלים ועוד.
16. לעניין צוואת שכיב מרע של המנוח טוענת התובעת, כי המנוח השאיר צוואה בעל פה בפני שני העדים שחתומים על זיכרון הדברים מיום 24/12/20. התובעת טוענת, כי קיים תמלול של שיחה מוקלטת בין המנוח ואחותו ס.  מיום 15/12/20, כאשר התובעת בעצמה הייתה נוכחת בשיחה זו.
17. התובעת טוענת, כי המנוח התחיל להרגיש ברע עוד ביום 8/12/20. ביום 13/12/20 הופנה על ידי רופאת המשפחה בקהילה לבית החולים וביום 14/12/20 אושפז בבית החולים.  לטענת התובעת, ועל אף שהמנוח אושפז במצב צלול יחסית, ניתן לראות מהמסמכים הרפואיים שצורפו כי במהלך ימי האשפוז היו עליות ומורדות במצבו, הן הפיזי והן ההכרתי.
18. התובעת מפנה למסמכים הרפואיים הרבים שצורפו לתיק וטוענת, כי לפי המסמכים הרפואיים כבר ביום 16/12/20 המנוח היה מאוד חלש ויום לאחר מכן, קרי ביום 17/12/20, נרשם במסמכים הרפואיים כי מדובר בחולה שנמצא במצב של ספסיס (אלח דם) קשה מאוד עם החמרה בתפקודי כבד. התובעת מפנה למסמכים רפואיים מהם גם עולה, כי ביום 18/12/20 נרשם כי המנוח נראה מאוד חלש וביום 20/12/20 נרשם "במיטתו מועבר למשקפי חמצן, נראה במצב כללי ירוד מלין על כאבים מפושטים בכל הגוף".  התובעת מדגישה, כי מהמסמכים הרפואיים עולה, כי המנוח נראה מבולבל, מצב כללי ירוד, מתקשה בשפה ובמילים, צועק ולא רגוע.  התובעת מציינת, כי בשל מצבו היה צורך בסידור אפוטרופסות לצורך חתימה על ביצוע ניתוח.
19. לעניין זיכרון הדברים, טוענת התובעת, כי זיכרון הדברים ממלא אחר כל הדרישות הצורניות בהתאם להוראות חוק הירושה, ואם קיים פגם כלשהו ניתן לרפות פגם זה באמצעות שילוב זיכרון הדברים עם התמלול של השיחה המוקלטת, שבו מתועדת השיחה בין המנוח לבין אחותו ס.. התובעת מציינת, כי יכול להיות ונפלו פגמים צורניים בצוואה בשל בלבול בתאריכים, אולם ניתן לרפות פגמים אלו בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הירושה, ככל וביהמ”ש מתרשם כי אכן זה היה רצונו האמתי של המנוח, כפי שמופיע בזיכרון הדברים.
20. התובעת טוענת, כי השיחה שבתמלול מתיישבת עם המסמכים הרפואיים, לפיהם מצבו של המנוח לא היה טוב, וכי מהשיחה עולה גם כן מה היה רצונו של המנוח. התובעת טוענת, כי מבחינה סובייקטיבית עולה, כי המנוח היה בעל גמירות דעת, וכי הוא סבר שבאמת מצבו לא היה טוב מבחינה סובייקטיבית ומצבו הרפואי היה קשה מאוד, שכן הדבר עולה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו לתיק.  התובעת מדגישה, כי מצבו של המנוח ביום 20/12/20 היה כבר ברור, שכן הוא לא התעורר מהניתוח, וכי היה ברור שמצבו קשה מאוד וכי הוא היה מודע למצבו הקשה ולכן ביקש לערוך צוואה בעל פה.

טענות הנתבעים:

21. הנתבעים בתורם עותרים לדחיית התביעה על הסף וטוענים, כי עסקינן בתביעת סרק, שקרית ומניפולטיבית. הנתבעים טוענים, כי התובעת זייפה את חתימות המנוח והונתה את המנוח וניצלה את מצבו הרפואי ופטירתו.  הנתבעים טוענים, כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל הכבד המוטל עליה להוכיח את מעמדה כידועה בציבור.  הנתבעים טוענים, כי התובעת אינה דוברת אמת, מטעה את ביהמ”ש בטיעוני כזב ועושה שימוש לרעה בהליכי משפט.
22. הנתבעים טוענים, כי התובעת והמנוח לא היו בני זוג 4 שנים ולא היו בני זוג בכלל. הנתבעים טוענים, כי המנוח שכר חדר בדירת מגורים ב- ***, שם הכיר את התובעת ששכרה חלקים אחרים בדירה.  לטענת הנתבעים, בשנת 2020 עברה התובעת לבדה לעיר *** והיא הפעילה לחץ על המנוח לעבור ל- *** ולשכור דירה יחד אתה, אולם המנוח לא נעתר לבקשת התובעת ונשאר לגור ב- ***.  הנתבעים מוסיפים, כי רק בחודש נובמבר 2020 הוא עבר לדירה בה התגוררה התובעת ב- ***.
23. לטענת הנתבעים, תקופת המגורים המשותפת של התובעת והמנוח ב- *** הייתה לכל היותר לחודש ימים, וכי לא היו ביניהם יחסים שיש בהם אפילו להזכיר או לדמות במשהו יחסי ידועים בציבור. הנתבעים טוענים, כי התובעת והמנוח לא קיימו משק בית משותף, לא היה להם חשבון בנק משותף והמנוח לא כלכל את התובעת, והם לא הציגו את עצמם כשותפים בפני הרשויות השונות.
24. הנתבעים טוענים, כי הסכמי השכירות שצורפו ע"י התובעת בדירות ב- *** וב- ***, לא נחתמו ע"י המנוח וחתימתו של המנוח על ההסכמים זויפה. לטענת הנתבעים, מעיון במסמכים שצורפו לתביעה עולה, כי התובעת הייתה רשומה יחידה ובלעדית ברשויות, הן בדירה ב- *** והן בדירה ב- ***, לרבות בחברת החשמל, וכך גם לגבי הארנונה ובחברת הגז.  הנתבעים טוענים, כי הקבלות שצורפו, הקבלה של הריהוט, הן קבלות שזויפו וכך גם לגבי השיקים שנמשכו מחשבונו של המנוח.
25. לעניין הבקשה לקיום צוואת המנוח בטענת שכיב מרע, טוענים הנתבעים, כי המנוח לא היה שכיב מרע והוא לא היה חולה סופני ולא היה בכלל מתוכנן להיכנס לניתוח במועד הנטען לעריכת הצוואה. הנתבעים טוענים, כי המנוח אושפז בבית חולים ...  ב...  ביום 14/12/20 וזאת עד לפטירתו.
26. הנתבעים טוענים, כי ביום 20/12/20 וביום 22/12/20 שוחח המנוח עם הנתבע 4 ואמר לו שהוא מרגיש טוב, וכי הוא משתחרר מבית החולים עד סוף השבוע. הנתבעים מוסיפים, כי רק ביום 23/12/20 חש המנוח ברע והוחלט על בדיקתCT שממצאיה העלו כי המנוח סובל מחורים במעי הגס ולכן הוחלט להכניסו לניתוח דחוף.  הנתבעים מדגישים, כי ביום 15/12/20 לא היה מתוכנן כל ניתוח וכי טענת התובעת כי עדי זיכרון הדברים דיברו עם המנוח ביום 15/12/20 טרם הניתוח הינה שקרית וטענת כזב.
27. הנתבעים טוענים, כי זיכרון הדברים הינו פסול שלא הוגש במועד להפקדה, התאריכים בו אינם מתיישבים עם מה שנרשם במסמכים הרפואיים, וכי עדי זיכרון הדברים, שהינם אחותה ואחיינה של התובעת, אינם אמינים. הנתבעים מוסיפים, כי המנוח ראה לנכון לרשום את בנו הנתבע 4 כמוטב בקופת הגמל בחברת מנורה, ולכן זה לא מתקבל על הדעת שהוא ערך צוואה בעל פה והדיר את כל ילדיו מהירושה.  עוד מציינים הנתבעים, כי חתימות המנוח על טפסי המוטב בחברת מנורה שונות מחתימתו על המסמכים שצורפו ע"י התובעת לתביעה.

האם עמדה התובעת בנטל המוטל עליה להוכחת היותה הידועה בציבור של המנוח: