מוסד הידועים בציבור - המסגרת הנורמטיבית:
- הלכה למעשה, ידועים בציבור הינם בני זוג אשר החליטו לקשור גורלם האחד בשני ולקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, אך מטעמים שונים השמורים עמם, נמנעו מלמסד יחסיהם הזוגיים בנישואין דתיים או אזרחיים. מכאן המושג "ידועה בציבור כאשתו" ו"ידוע בציבור כבעלה". הכרה משפטית בבני זוג כ"ידועים בציבור" פורטה בפסיקה ונועדה להשוות את מעמדם למעמדם של בני זוג נשואים (ראו: ערעור מיסים (חיפה) 264/05 פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו, מיום 4.5.2006)).
- ההלכה הפסוקה קבעה שני תנאי סף לקיומה של מערכת יחסים של "ידועים בציבור": האחד- חיי משפחה והשני- ניהול משק בית משותף. המבחן על פיו ייבחנו קיומם של התנאים המפורטים לעיל הינו סובייקטיבי, דהיינו, בחינת אומד דעת הצדדים וראייתם את מערכת היחסים ביניהם (ראו: ערעור אזרחי 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד(1) 617 (1970) (להלן: "עניין נסיס"); ערעור אזרחי 79/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' סוזן שוקרון, פ"ד לט(2) 690 (1985) (להלן: "עניין שוקרן")).
- התנאי של "חיי משפחה" מורכב מקיום חיים אינטימיים, חיי אישות כבעל ואישה אשר בבסיסם יחסי חיבה, אהבה ונאמנות אשר מבטאים קשירת גורלם זה בזו. מבחן לקיומו של תנאי זה, הינו תקופת חיים משותפת משמעותית. בבחינת היות מערכת יחסים בין בני זוג כשל זוג נשוי, נמדד אומד דעתם של הצדדים לעניין ביסוס הקשר ומיסודו. רכיב של קיום חיים משותפים משמעותי, הינו מדד לאומד דעת הצדדים לקיום קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות (ראו: ערעור מיסים (חיפה) 264/05 פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו, מיום 4.5.2006) (להלן: "עניין פלונית").
- אחד המבחנים המרכזיים בפסיקה לקיום "חיי משפחה" הינו תקופת חיים משותפים משמעותית. הרצון והמחויבות למסד קשר קבוע וארוך טווח הינו אחד מהמוטיבציות של בני
זוג לקיים קשר נישואין פורמלי ולקבל על עצמם את מערך הזכויות והחובות הנובע ממעמד זה, לפיכך, בניסיון לבחון אם אכן מערכת היחסים בין הצדדים מדמה מערכת יחסים של זוג נשוי (שרק במקרה זה יוכרו כ"ידועים בציבור"), יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לעניין קביעות הקשר ומיסודו. תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות, ולפיכך הינה מרכיב בעל משקל רב בבחינת קיומם של "חיי משפחה" (עניין פלונית לעיל).
- התנאי של "משק בית משותף" מדבר לא סתם על משק בית משותף מתוך הצורך האישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים. גם בבחינת קיומו של "משק בית משותף" יש להתחקות אחר מאפיינים הקיימים בניהול משק בית משותף על ידי בני זוג נשואים, כמו מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול חשבון בנק משותף וכיוצ"ב.
- בבואו של ביהמ”ש להכריע באם התובעת הייתה הידועה בציבור של המנוח עליו להשתכנע, כי הצדדים ניהלו משק בית משותף ובעניינם מתקיימים התנאים שנקבעו ואמצו בהלכה הפסוקה להיותם בני זוג "ידועים בציבור", ראה ערעור אזרחי 621/69 נסיס נגד יוסטר, פ""ד כד(1) 617 וכן ערעור אזרחי 107/87 אלון נגד מנדלסון פ"ד מג(1) 431. וראה גם דבריה של כבוד הנשיאה בדימוס ד.ביניש בתיק בית דין גבוה לצדק 4178/04 [נבו] שהגדירה את בני הזוג הידועים בציבור "הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים".
- עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי יש לנקוט משנה זהירות בעת הכרה בבני זוג כידועים בציבור כפי שקבעה כבוד השופטת יעל וילנר בערעור משפחה 1714-09-13 [נבו] כי:
"ראוי לנקוט משנה זהירות בעת הכרה בבני זוג, המקיימים מערכת יחסים אינטימית, כידועים בציבור, שמא הכרה זו תחטא לכוונתם של מי מבני הזוג, אשר ביקש אך לקיים מערכת יחסים אינטימית עם בן הזוג האחר ללא מחויבות משפטית, חוזית"