ב. אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר"
- בע"א 1137/23 אליהו דרעי נ' קרן קיימת לישראל (5.5.23) נקבע ביחס לחובת הזהירות כי היא נועדה לשרטט את הדרך בה על נושא משרה לנווט את החברה ליעד הראוי וכי בראי אבחנה זו, התפתחה חובת הזהירות כמעין ענף של דיני הנזיקין, המבוסס על סטנדרט התנהגות אובייקטיבי הדרוש מנושא משרה, שלא להתרשל בתפקידו וכפועל יוצא מכך, עילת התביעה הנתונה בידי החברה מבוססת על הנזק שגרם לה.
- בהכרעת הדין בתיק הפלילי שנדון בבית הדין האזורי לעבודה – בת"פ 118/04 מדינת ישראל – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נ' נפ-גל בניין ופיתוח בע"מ נקבע כך:
"בענייננו נמצאו העובדים במקרקעין המצויים בבעלות הנאשמת 1. הימצאותם של העובדים בחצרה של הנאשמת 1 יוצרת חזקה כי מתקיימים יחסי עובד – מעביד בין המחזיק במקרקעין, היינו הנאשמת 1 לבין אותם עובדים שנמצאו שם. מן הראיות שהציגו הנאשמים עולה כי מדובר במתכונת העסקה משולשת, היינו הנאשמת 1 היא "המשתמשת" בעבודתם של העובדים, גם אם העבודה עצמה בוצעה באמצעות קבלן משנה. כאמור תכליתו של חוק עובדים זרים הינה למנוע העסקתם של עובדים זרים בישראל והעסקתם באמצעות קבלן משנה אינה פוטרת את המשתמש מן החובה לוודא שבמקרקעין שבבעלותו או בחזקתו מועסקים אך ורק עובדים שיש להם היתר לעבוד בישראל וכי העסקתם נעשית באופן חוקי שאם לא כן תיווצר פרצה בחוק המאפשרת העסקת נעשית באופן חוקי, שאם לא כן תיווצר פרצה בחוק המאפשרת העסקת עובדים זרים בלא היתר, תוך העלמת עין מהעסקים על ידי גורם אחר.
...
לפיכך אי מרשיעה את הנאשמים (החברה והמשיב – א.ד.) בהעסקת עובדים זרים בלא היתר – עבירות על סעיפים 2(א)(1) ו – (5) לחוק עובדים זרים".
בגזר הדין באותו הליך נקבע כדלקמן:
"במקרה דנן יש לייחס חומרה מיוחדת לעובדה שמדובר בהעסקתם של ארבע עשר עובדים שלא כדין, תוך פגיעה נרחבת בתכליות שביקש המחוקק לקדם, ותוך התעשרות על חשבון אינטרסים ציבוריים. העסקה לא חוקית בהיקף נרחב שכזה נוטלת מן התרחיש העובדתי מימדים של ארעיות, ויש בה כדי להצביע על התמריצים השליליים אשר עמדו ביסודה.
...
באשר לנאשמת 1 הקנס המקסימלי בעניינה הוא על סך 1,461,100 ₪. הקנס יופחת לסך של 800,000 ₪ וישולם ב-20 תשלומים שווים בני 40,000 ₪ כל אחד".
- לאור האמור, נטען כי התנהלות המשיב עובר לכניסת החברה להליכי חדלות פירעון, יש בה משום הפרת חובת הזהירות הקבועה בסעיף 252 לחוק החברות אשר מקימה עילה לחיוב נושא המשרה, על פי סעיף 289 לחוק חדלות פירעון. לדידי, אין לקבל טענה זו ובכך נדון להלן.
פיצוי שווה ערך לקנס פלילי
- הממונה העלה בסיכומיו את השאלה, האם מכוח דיני החברות הכללים אפשר לחייב נושא משרה לשלם פיצוי שהוא שווה ערך לקנס הפלילי בו חויבה החברה, בגין אחריותו לביצוע העבירה, שהביאה להטלת הקנס.
- בהקשר זה ציין הממונה את העיקרון לפיו עונש הוא אישי ועל הנאשם לשאת בו בעצמו וכאשר אחר משלם את הקנס במקום הנאשם, מטרת הענישה נמצאת מסוכלת. נטען כי הדברים נכונים גם לעניין העברת תשלום קנס שהושת על החברה לידי נושא המשרה. בהקשר זה ציין הממונה את סעיף 260(א)(1א) לחוק החברות, האוסר על חברה לשפות נושא משרה בגין קנס שהוטל עליו ואת סעיף 263 לחוק החברות, האוסר על חברה להתקשר בחוזה לביטוח אחריות של נושא משרה מפני קנס שהוטל עליו.
- הממונה ציין בנוסף את סעיף 175(א)(1) לחוק חדלות פירעון, לפיו הפטר שניתן לחייב בהליך חדלות פירעון לא יחול על תשלום עונשי. עוד נזכר הכלל לפיו עיכוב הליכים ביחס ליחיד ולתאגיד בהליך חדלות פירעון לא מעכב את המשך תשלום קנסות פליליים בהם חויב החייב טרם כניסתו להליך חדלות הפירעון.
- לאור האמור, סבר הממונה כי יש לסייג את החבות בהליכי חדלות פירעון, אשר מטרתם המרכזית היא ריכוז החובות ומימוש נכסים לטובת הנושים, כך שהחבות לא תגרום לסיוע בעקיפין של גביית קנס פלילי, שהינו כלי אכיפתי ולא נזק. נטען כי ככול והמדינה לא מצליחה לגבות את הקנס הפלילי שהושת אל החברה, ספק רב אם נכון לעשות שימוש בדיני החברות הכלליים ובדיני חדלות פירעון, על מנת להפוך את הקנס לנזק השייך לקופת הנושים ולאפשר גבייתו בדרך של חיוב נושא המשרה בהליכי חדלות הפירעון. לצד זאת, הדגיש הממונה כי נושא המשרה שילם את הקנס שנגזר עליו באופן אישי.
- הנאמן הפנה בסיכומיו להוראת סעיף 4 לחוק חדלות פירעון, הכוללת הגדרה למונח "חוב עבר". לפי ההגדרה שבחוק:
"'חוב עבר' – חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
- החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;
- הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו;
- הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון..."
עוד הפנה הנאמן לסעיף 237 לחוק חדלות פירעון הקובע כי תשלום עונשי הנו "חוב דחוי" בסדר הנשייה ולפיכך, יש לראות (כך נטען) בתשלום עונשי משום חוב.
- הנאמן אף הפניה לבקשת החברה לקבלת צו לפתיחת הליכים, בגדרה ציינה החברה את החוב שמקורו בקנס הפלילי כחלק מחובות החברה.
- השאלה העיקרית שיש לשאול בהקשר בו אנו עוסקים היא, האם הפרת החוק כלפי המדינה משמעה גם הפרת חובה כלפי התאגיד, במובן סעיף 289 לחוק חדלות פירעון. בהליך הפלילי נקבע בהכרעת הדין כי הימצאות העובדים הזרים בפרויקט החברה יוצרת חזקה כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין החברה לבין אותם עובדים, אף שעבודתם בוצעה באמצעות קבלן משנה וזאת על רקע תכליתו של חוק עובדים זרים למנוע העסקתם של עובדים זרים בישראל. יחד עם זאת, מבחינת דיני חדלות הפירעון לא שוכנעתי כי כאשר החברה מתקשרת עם קבלני משנה, על הקבלן הראשי לבדוק האם העובדים של קבלני המשנה הינם בעלי היתר לעבוד בישראל. סבורני כי כאשר נושא המשרה שמפעיל את החברה התקשר עם קבלני משנה, אשר מתברר כי העסיקו עובדים ללא היתר עבודה בישראל, אין לראות בנושא המשרה כמי שהפר חובה כלפי התאגיד, באופן המקיים עילה לחברה לתבוע את נושא המשרה לתשלום פיצויים. שאלה נוספת נוגעת לנזק שנגרם לחברה כתוצאה מן ההתקשרות עם קבלן המשנה. ההתקשרות עם קבלני משנה הינה פרקטיקה נהוגה אצל חברות קבלניות ובכך מקדמת החברה את עסקיה ומשלימה את העבודות שהתחייבה לבצע כלפי מזמין העבודה. בנסיבות אלה, החברה מפיקה תועלת כלכלית מביצוע פרויקט הבנייה ואין לראות בהתקשרות עם קבלני משנה, שהתברר כי העסיקו עובדים ללא היתר עבודה בישראל, כהתנהגות הגורמת לנזק לחברה, אלא אם כן ידע נושא המשרה כי עובדי קבלן המשנה הינם עובדים ללא היתר העסקה בישראל. בענייננו לא נטען כי המשיב ידע כי קבלן המשנה העסיק עובדים זרים ללא היתר ואף לא נטען כי היה עליו לדעת על כך. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי המשיב הפר חובה כלפי החברה, המקימה עילה לחברה לתבוע ממנו פיצויים בהתאם לסעיף 289 לחוק חדלות פירעון.
- בנוסף, אין להתעלם מעמדת הממונה, שסבר כי אין מקום לעשות שימוש בדיני חדלות פירעון לצורך סיוע למדינה לגבות קנס פלילי, שלא עלה בידיה לגבות באמצעות המרכז לגביית קנסות. הדברים נכונים במיוחד כאשר לא המדינה יזמה את הליך חדלות הפירעון והבקשה לחיוב אישי של נושא המשרה היא בקשת הנאמן.
- לסיכום, לא מצאתי מקום לחייב את המשיב בתשלום פיצויים לקופת החברה בגין קנס פלילי שהוטל על החברה בגזר הדין בהליך הפלילי, במיוחד בנסיבות בהן המשיב שילם את הקנס האישי שנגזר עליו באותו הליך פלילי.
- הבקשה למתן הרואות כוללת גם חובות נוספים של החברה:
-קנס מנהלי בגין העסקת עובדים זרים בסך 31,220 ₪, שהוטל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.