סמוך לאחר מכן, ולאור הפחד הרב בו היה שרוי מ.ל, לווה מ.ל סך 15,000 ₪ מקרובת משפחה. סכום זה כיסה את מלוא חובו של מ.ל למשיבים 1 ו-2, אותם העביר למשיב 4 בפגישה ברחוב מנחם בגין בתל אביב. במעמד זה תקף המשיב 4 את מ.ל בכך שחבט בעוצמה בעורפו של מ.ל. מ.ל ביקש לקבל את השיקים שמסר כפיקדון, והמשיב 4 מסר למ.ל בכזב כי יעביר לו השיקים למחרת היום, וזאת מבלי שהייתה למשיב 4 כל כוונה לעשות כן.
בהמשך לאמור, שבו והתקשרו, מספר רב של פעמים, אחרים מטעמם של המשיבים 1 ו-2 למ.ל, דרשו לקבל את הכסף ואיימו עליו בכוונה להפחידו כי 'אנחנו נזיין אותך'. מ.ל ביקש לשוחח עם המשיב 2 על מנת להבהיר כי כיסה את חובו, אולם האחרים סירבו לכך.
ביום 1.1.2014 שהה מ.ל ברחוב אימבר בפתח תקווה, במסגרת עבודתו כשליח. אותה עת החזיק מ.ל בתיקו סך 30,000 ₪ אותם היה אמור להעביר לסניף בנק במסגרת עבודתו. סמוך לשעה 10:24 התקשר למ.ל המשיב 3, בירר עמו מקום הימצאו, והנחה אותו כי עתיד להתקשר אליו אחר.
סמוך לאחר מכן, התקשר ל-מ.ל אן ויאצ'סלב (להלן: "אן"), ואמר לו כי הוא נמצא ליד ביתו בפתח תקווה, נקב בשמה של בתו הקטינה של מ.ל ובתיאורה. אן איים על מ.ל באומרו כי 'תחשוב לבד מה צריך לעשות וזה הכל. אם אתה לא רוצה שיהיה נזק תעשה מה שצריך לעשות'. האחר אמר ל-מ.ל כי עליו להגיע לבית הקברות בסגולה בפתח תקווה, וכי שם ימתינו לו אחרים על מנת לקחת ממנו את הכסף.
סמוך לשעה 14:00, הגיע מ.ל לבית הקברות בפתח תקווה, שם חיכו לו שניים אחרים אשר חבשו קסדות. השניים לקחו מ-מ.ל את התיק ובו הכסף, וכן את מכשיר הטלפון הנייד השייך למקום עבודתו.
מיד לאחר מכן, הזעיק מ.ל את המשטרה. מ.ל עוכב שכן המשטרה ביקשה לברר מעורבות אפשרית שלו באירוע, ויותר מאוחר נעצר למשך יומיים. המשיבים 2 ו-3 לא היו מודעים לעובדת מעצרו של מ.ל, וניסו לאתר אותו בכוונה לסחוט את מ.ל.
יום לאחר מכן, ב-2.1.2014 מצאה אשתו של מ.ל, ש.ל, בתיבת הדואר של ביתם פתק ובו נרשם מסר מאיים 'מיקו תחזור לנועם או סמי מהר, יא הומו'. על דלת הבית מצאה ש.ל שני פתקים נוספים בעלי מסר מאיים דומה. בשעות הערב של אותו יום, הגיע לבית אן, ודפק על דלת הבית בחוזקה בכוונה לאיים ולאתר את מ.ל.
במעשיהם המפורטים לעיל, סחטו המשיבים 2 ו-4, באיומים ובכוח את מ.ל בכך שאיימו עליו בפגיעה בגופו, ובמספר הזדמנויות אף פגע בו המשיב 4, יחד עם אחרים, עבור המשיב 2 וארגון הפשיעה, והכל על דעת המשיב 1. המשיב 3 סחט באיומים את מ.ל עבור ארגון הפשיעה, על דעתו של המשיב 1.
- המבקשת טענה כי הראיות שבידה מבססות סיכוי סביר להרשעת המשיבים 1-4, כל אחד, במיוחס לו במסגרת אישום זה. נטען כי תחילתה של תלונה זו בחשדות נגד מ.ל עצמו, כאשר ביום 1.1.2014 בשעות הצהריים, הוא הזעיק את המשטרה לרחוב אימבר בפתח תקווה וטען כי נשדד על ידי שניים רכובים על קטנוע טימקס, שלקחו ממנו באיומים ובכוח תיק ובתוכו סך 30,000 ₪ במזומן ושיקים רבים. המשטרה חשדה כי הסיפור אינו מלא וכי הגרסה אותה מסר בחקירתו הראשונה איננה אמת (הודעת מ.ל מיום 1.1.2014). כך מדו"ח תשאול (מזכר שערך רס"ר מיכאל אפרימה מיום 1.1.2014) עלה כי לאורך כל חקירתו של מ.ל, הטלפון הנייד שלו לא הפסיק לצלצל, בין היתר ממספר טלפון הרשום על שם המשיב 1 (055-2266626). וכן התקבלו הודעות ממספרי טלפון 050-2666626, 052-7377480, 052-4530698. גם ביום למחרת, שבו וחיפשו את מ.ל שני מספרי הטלפון הנ"ל (מזכר שערך רס"ר מיכאל אפרימה מיום 2.1.2014). בשלב זה (ביום 01.01.2014) מסר מ.ל בבכי כי הוא נסחט על רקע חובות לשוק האפור. סירב למסור את שמות הסוחטים, ואף שלל את העובדה כי מדובר במשיבים 1 ו-2. מ.ל תיאר בתמצית את אירועי התקיפה המתוארים באישום, וכן את האירוע המתואר בסעיף 8 לאישום, כל זאת מבלי למסור את שמות המעורבים או תיאור שלהם, כאמור. מכאן נפתח הסכר, כאשר בהודעותיו הנוספות גולל מ.ל את סיפור ההסתבכות, הגם שעדיין לא באופן מלא. מ.ל מסר כי על רקע בעיית הימורים שלו ושל אחר בשם י', לווה כספים מהמשיב 2 עבור י'. תחילה עמד בתשלומים, אך בשלב מסוים נאלץ לשאת בתשלומים לבדו ואז כשל בתשלומים (הודעת מ.ל 2.1.2014, עמ' 2 שורות 38-39, עמ' 3 שורות 45-46). בהודעה זו מספר מ.ל על אחרים בשם אבנר ועופר אשר הפעילו את שרון סולטן (שם, עמ' 3 שורות 68-79) על מנת שיגבה ממנו את החוב. צוין כי חובו של מ.ל לאבנר ועופר התמצה בסך 4,000 ₪, בעוד שחובו כלפי המשיב 2 עמד על כ-80,000 ועד 100,000 (שם, עמ' 2, שורות 7-8). ומכל מקום בהמשך חקירותיו עמד מ.ל על קשר הדוק בין אירועי האלימות לבין המשיבים.
בגלגולה הראשון של החקירה, בשנת 2014, עמד מ.ל על שני האירועים המרכזיים והחמורים בהם הותקף – אירועים המפורטים בסעיפים 6-8 לאישום, ואולם כבר אז ציין בחקירתו מיום 2.1.2014 כי במהלך התקופה הותקף כארבע פעמים (תמליל חקירת מ.ל מיום 2.1.2014, עמ' 38 שורה 12), וזאת באופן המשתלב היטב עם גרסתו בגלגולה השני של החקירה, שאז גולל סיפור אימים אודות האופן בו נהגו בו המשיבים.