מת (ת"א) 58388-02-17 מדינת ישראל נ' אבי כחלון

א.  מבוא  3

א-1.  ראיות לכאורה - מהן?  3

א-2.  ארגון פשיעה - הגדרה ומאפיינים   5

א-3.  אחריות פעילי הארגון - מצב משפטי 8

א-4.  סחיטה בכוח וסחיטה באיומים - יסודות העבירות  14

א-5.  עבירות של הלבנת הון 19

א-6.  מחדלי חקירה  22

ב.  אישום 1 – ארגון פשיעה  23

ג.  אישום 2 – הלבנת הון – צ'יינג' 41

ד.  אישום 3 – הלבנת הון – דיווח כוזב בניהול חשבונות בנק  61

ה.  אישום 4 – רצח דוד צ'צ'אשווילי - בוטל. 65

ו.  אישום 5 – סחיטת יניב ששון 65

ז.  אישום 6 – סחיטת ניסים ציון 71

ח.  אישום 7 – סחיטת ירדן ששון 78

ט.  אישום 8 – סחיטת מ.ל. 82

י.  אישום 9 – סחיטת יאיר מדעי 95

יא.  אישום 10 – סחיטת גלית כהן רגינה ואיתמר כהן 102

יב.  אישום 11 – סחיטת סמדר ונחום דוד - בוטל. 110

יג.  אישום 12 – סחיטת דוראל אדרי 110

יד.  אישום 13 – סחיטת שירזי סימונה  119

טו.  אישום 14 – סחיטת יניב אדרי 127

טז.  אישום 15 – סחיטת שי ישכאן 132

יז.  אישום 16 – סחיטת שרחון קמראן 136

יח.  אישום 17 – סחיטת בנימין מונסה  142

יט.  אישום 18 – סחיטת נגה חן 149

כ.  אישום 19 – סחיטת אלי רשטי 152

כא.  אישום 20 – סחיטת מרדכי מנג'ם   158

כב.  אישום 21 – סחיטת סופיה ברצלבסקי 162

כג.  אישום 22 – סחיטת מתתיהו מרדכי 168

כד.  אישום 23 – סחיטת יבגני שטיינברג 173

כה.  אישום 24 – סחיטת איתן חוברה  178

כו.  אישום 25 – סחיטת אילן דשתי 191

כז.  אישום 26 – סחיטת אלכסנדר שוורצמן 196

כח.  אישום 27 – סחיטת ג'קלין ביטון 201

כט.  אישום 28 – סחיטת ישראל גלעדי 205

ל.  אישום 29 – סחיטת אליהו דיין 208

לא.  אישום 30 – העלמת הכנסות  215

לב.  סיכום – קיומן של ראיות לכאורה  218

א.  מבוא

1. לפניי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים בת"פ 58313-02-17, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים").
2. כתב האישום מגולל פרשה מורכבת של פעילות עבריינית במסגרת ארגון פשיעה.

המדובר בכתב אישום רחב היקף אשר על פי נוסחו המקורי חבק 30 אישומים, הכוללים עבירה בגין ניהול ארגון פשיעה, 25 אישומים בגין עבירות של סחיטה באיומים, עבירה של רצח ו-3 אישומים בגין עבירות של מרמה, הלבנת הון ועבירות מס, אשר בוצעו במסגרת ארגון פשיעה.

בין לבין ועד למועד מתן החלטה זו תוקן כתב האישום והוסרו האישום הרביעי (עבירת הרצח) והאישום האחד עשרה (סחיטה באיומים).

3. עניינה של החלטה זו הוא בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. ההכרעה בשאלה זו תינתן להלן ביחס לכל אחד מהאישומים.  תחילה אסקור את המסגרת הנורמטיבית לדיון בשאלה זו ולדיון בעבירות מרכזיות של עמידה וניהול ארגון פשיעה, סחיטה בכוח וסחיטה באיומים והלבנת הון.  פרק במבוא ייוחד למשמעות של טענות למחדלי חקירה המועלות בשלב בחינת הראיות כראיות לכאורה לצורך הליך המעצר, ובפרט לטענה של אי הטחת חשדות במשיבים בעת חקירתם.

א-1.  ראיות לכאורה- מהן?

4. בהליך זה, מכוח סעיף 21 לחוק המעצרים, אין בית המשפט מכריע בדין אם להרשיע נאשם או לזכותו, ואין להידרש לבקשה למעצר כמו שהייתה הכרעת דין. השאלה הינה קיומו של פוטנציאל הרשעתי, בראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות אשר מבססות אשמה מעל לכל ספק סביר (ראו: בש"פ 6187/95 מדינת ישראל נ' סלימאן אלעביד [פורסם בנבו] (17.10.1995); בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133; בש"פ 825/08 מדינת ישראל נ' מוחמד דחלה, פ"ד נב(1) 625).

5. אין כאן מחד הכרעה בתיק עצמו, או כניסה לשאלת מהימנות עדים, אך מאידך יש בחינה של ממש את חומר הראיות והסתכלות על התוצאה האפשרית של ההליך הפלילי, לא רק בשים לב לראיות התביעה, אלא גם לעוצמתן, להיגיון הדברים ולראיות הגנה ככל שישנן.
6. יש לציין כי בחינת הראיות לאישומים השונים מעלה כי בחלקן מדובר בראיות נסיבתיות. בעניין זה נקבע לא אחת כי תשתית ראייתית לכאורית, אף שהיא מורכבת ממסכת של ראיות נסיבתיות, עשויה להוות תשתית מספקת לצורך מעצר עד תום ההליכים, מקום שיש בה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה בעבירות המיוחסות ובלבד שהראיות לכאורה, ככל שהן נסיבתיות, תהיינה על פניהן בעלות עוצמה שיש בה להוביל למסקנה לכאורית ברורה בדבר סיכויי ההרשעה (ראו למשל: בש"פ 8114/06 אלהוזייל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (15.11.2006); בש"פ 1466/04 זדה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.2.2004)).  "כאשר כל אחת מן הראיות הנסיבתיות בפני עצמה נוטה להצביע על אשמתו של הנאשם יותר מאשר על חפותו - ואפילו אין בה כשלעצמה כדי להרשיעו - הרי ככל שראיות אלה רבות יותר, מגוונות יותר ושלובות יותר האחת ברעותה, נעשית 'חזקת חפותו' של הנאשם לאפשרות רחוקה יותר וקלושה יותר.  יש כאן, כביכול, מעין תמונת הרכבה ('פזל'), שככל שמצטרפים זה לזה חלקים רבים יותר, מגוונים יותר ושלובים יותר זה בזה, הולכת ומתהווה תמונה, שבעיקרה היא ברורה לחלוטין, אפילו נעדרים אחדים ממרכיביה.  יתר על כן, תיתכן אפשרות אחרת, שונה, שכל אחת מן העובדות, המובאות להוכחת אשמתו של הנאשם, היא תמימה ומקרית לחלוטין, כשהיא בפני עצמה, אולם עצם צירופן יחד אינו יכול - מבחינה הגיונית - להיות תמים ומקרי" (ראו: בש"פ 8006/09 עופר בוכניק נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.10.2009); בש"פ 9877/03 מדינת ישראל נ' עקירו [פורסם בנבו] (25.11.2003)).
7. כפי שיפורט בהמשך ובקשר לאישומים השונים, המשיבים בחרו, על פי רוב, לשמור על זכות השתיקה בחקירותיהם.

בפסיקה נקבע לא אחת, כי זכות השתיקה כשמה כן היא – זכות, היונקת כוחה מזכותו של אדם שלא להפליל את עצמו.  אולם, השומר על זכות השתיקה, עלול לשלם מחיר בגין מימושה.  אכן, אין בה בשתיקה לבדה כדי להוות ראיה עצמאית לאשמתו של נאשם; אין לה כוח עצמאי, אלא מעין כוח נלווה לעצמתן של הראיות.  בסופו של יום, השתיקה או ההתחמקות - גם אם היא חלקית - יכולה לחזק ולסייע לראיות התביעה במשפט (ראו למשל: בש"פ 7216/05 ויסאם אגבריה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.8.2005); בש"פ 1250/99 גבאי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.3.1999)).

8. מערך הראיות שהציגה המבקשת כתשתית לכאורית בעלת פוטנציאל להרשעת המשיבים במיוחס להם כולל מספר נדבכים, כאשר המרכזיים שבהם הם עדויות פרטניות של נוטלי ההלוואות ובהם תיאור נסיבות מתן ההלוואות, גובה הריבית, שיטת ההחזר ודרכי הגבייה, עדויות של מעורבים נוספים ושיחות טלפון שנקלטו בהאזנות סתר המלמדות על יחסי הגומלין בין המשיבים, על אופי עיסוקם במתן הלוואות, ועל מעמדו ותפקידו של כל אחד מהם.

א-2.  ארגון פשיעה - הגדרה ומאפיינים

9. סעיף 1 לחוק מאבק בארגוני פשיעה מגדיר ארגון פשיעה באופן הבא -

"'ארגון פשיעה' - חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע או עבירות המנויות בתוספת הראשונה, למעט עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה; לענין זה אין נפקא מינה -