בנוסף, יש להוכיח, מעבר לספק סביר, כי קיים פער ניכר ומשמעותי בין התמונה העולה מהמצג בעל פה שהוצג בפני המתלונן, לבין התמונה העולה מהדוח הכתוב.
בנוסף לכך, על בית המשפט להשתכנע, כי המצג בעל פה שהוצג בפני הלקוח, יחד עם המצג בכתב (שעליו חתם), היה מבחינת טיבו, איכותו והאופן שבו הוצג, כזה שיש בו כדי להאפיל על המצג הכתוב, לכרסם במשקלו ולהביא לכך שהמצג הכולל המוצג לפני הקונה, הוא שונה באורח משמעותי ממצבו האמיתי של הרכב כפי שמשתקף מן הדוח הכתוב.
- לעניין זה, אין די באמירות המלמדות על פער קל או זניח בין המצג בעל פה לבין זה הכתוב, ואין די בדקויות של ניסוח או בניואנסים. אין בכוחם של אלה כדי להפוך את המצג הכולל שהוצג בפני הלקוח למצג שווא.
כך, איני סבורה כי קיים פער גדול, המצדיק הרשעה בנסיבות אלה, כאשר לקוח מודה כי נאמר לו כי קיימת מכה ברכב, או באחד מחלקיו, או כי הרכב נפגע וקיימת פגיעה באחד מחלקיו, אולם לא נעשה שימוש דווקא במילה "תאונה".
לעניין זה אפנה אף למומחה המאשימה שפרשטיין, אשר העיד כי פגיעה ברכב היא אירוע תאונתי:
"ש: תאונה, עוד פעם, בדוחות האלה לא מופיעה אף פעם המילה תאונה, כתוב המילה פגיעה שבעצם היא שווה למילה תאונה, כי תאונה יכול להיות, כמו שאתה אומר גם עלייה על איזשהו עצם, גל עלייה על מדרכה, גל מישהו פתח דלת ואז הורידו לו את הדלת, כל דבר זה אירוע תאונתי מבחינת שמאות, אבל מבחינת בוחן מדובר, הוא לא יודע מה היה, הוא לא שמאי שרואה את הרכב לפני שהוא תוקן. הוא מדבר על פגיעות. זה נכון. אין לך בינתיים עד כאן מחלוקת, לא, אין מחלוקת,
ת: אין לנו וויכוח,
ש: אין לנו וויכוח, בסדר. עכשיו, אני רוצה לעבור,
ת: למרות שאתה רואה, אתה רואה נזק ואתה יודע אם זה אירוע תאונתי או לא, זה אין וויכוח. כשאתה רואה נזק,
ש: עוד פעם, תאונתי, כשאתה אומר אירוע תאונתי, אתה מתייחס גם לכל מיני אירועים,
ת: זה שזה נזק עצמי, זה עוד לא אומר שזה לא אירוע תאונתי, זה אירוע תאונתי לכל דבר" (17.7.2011, עמ' 308, שורות 3-17).
וכן:
"פגיעה זה יכול להיות, לרוב זה אירוע, כן. אירוע תאונתי מכל סוג שהוא" (17.7.2011, עמ' 299, שורה 6).
כן אפנה לנוהל, שעליו מתבססת המאשימה במרבית טענותיה, בו מצוין כי הליקויים בכל המשמעויות, הינם "פגיעה", "תיקון", "איכול", או "החלפה" בחלקים המפורטים ברשימה בהתאם למשמעות, כאשר המלה "תאונה" כלל לא מופיעה בנוהל (ת/300א נספחים 2(א) ו-(ב)).
- אשר לטענת המאשימה כי היא מייחסת לנאשמים מרמה במחדל, בכך שהנאשמים לא אמרו ללקוחות במפורש כי הרכב עבר תאונה, או תאונה קשה, לפי נסיבות העניין.
אין מחלוקת, כי עבירת מרמה עשויה לבוא לידי ביטוי גם במחדל, דהיינו על ידי העלמת עובדות אשר היה מתבקש לגלותן.