וכך הסביר איגור מדוע החליט לקנות את הרכב, על אף שראה את הליקויים הרשומים בדוח הבדיקה:
"ש: כן. אוקיי. עכשיו תסתכל, כשאנחנו מסתכלים על טופס הבדיקה, הסבירו לך כל מיני ליקויים שעכשיו אמרת אותם לבית המשפט. תסביר לי מדוע למרות הליקויים האלה, החלטת בסוף לקנות את הרכב?
ת: האמת מה, כאילו הכי חשוב היה לי ברכב זה מבחינת מנוע ומבחינת שלדת המרכב של הרכב. מבחינת מנוע מה שהסבירו לי, מה שראיתי פה שזה לא משהו, גם הביצועים של המנוע הם די גבוהים לשנת של הרכב היום. ואת כאילו את השלדה, בגלל שראיתי שרשום משמעות נמוכה וההסבר שהוא נתן לי מבחינת שזה מקדימה איפה שהרדיאטור, כאילו דברים, שזה עוד אין לו שלדה, כאילו שזה משהו מלפני השלדה, שזה רק החיבורים בשלדה עצמה, אז לא נתתי לזה משמעות כל כך גדולה, אני באמת אני עדיין עם אותו הרכב פה, חמש שנים, עדיין עם אותו רכב. אז לא, לא נתתי לזה משהו, אולי אם לא היה מסביר לי ככה זה, אולי לא הייתי קונה את הרכב, אבל בגלל שהוא נתן לי את ההסברים, שזה לא משהו משמעותי ולא, אין משמעות גבוהה לזה, אז..." (17.7.2011, עמ' 385, שורות 8-22; ההדגשות שלי – ש' ק').
איגור הוסיף ואמר, כי כל עוד הרכב בטיחותי, היה חוזר על הרכישה, על אף שהדגיש כי אם הייתה ירידת ערך מסיבית לא היה קונה את הרכב במחיר ששילם (17.7.2011, עמ' 389, שורות 20-30).
כן העיד איגור, כי הרכב עדיין ברשותו, וכי הוא נוסע עליו חמש שנים ללא תלונות או בעיות.
- בחוות דעתו כתב שפרשטיין, כי התבקש להתייחס לשאלה, אם על פי תאור מצב הרכב בדוח הבדיקה, הפגיעה המתוארת בדוח הבדיקה מתיישבת עם ההגדרה "משמעות נמוכה". שפרשטיין כתב לעניין זה בחוות דעתו, כי מעיון בתמונות הנזקים של הרכב שהוצגו בפניו, השלדה נפגעה בחלקה הקדמי מעבר לנקודת ריתום המתלה. כן נכתב כי הדופן הקדמית ניזוקה, דבר המלמד על כך שהנזק שנגרם לרכב הינו לפחות בעל משמעות בינונית ומעלה. הוא כתב, כי ניתן לראות בתמונות שהתקבלו במשרדו שהמרווחים בין הדלת הקדמית ימנית לדלת האחורית ימנית, הצטמצמו כדי סגירת המרווח בין הדלתות, דבר המצביע על כך שלרכב נגרם נזק בקורת השלדה מעבר לנקודת המתלה (ת/319, עמ' 6).
בעדותו, הסביר שפרשטיין שאת התרשמותו כאמור, כי הפגיעה הינה לכל הפחות בינונית, קיבל מהתמונות שהיו בפניו, שאותן לא הביא לבית המשפט. יצוין, כי מקור התמונות על פי הפרוטוקול לא היה ברור, ועל כן התובע ביקש ממנו להתעלם מהתמונות ולהתייחס רק לכתוב בדוח הבדיקה (17.7.2011, עמ' 280, שורות 31-32). ואולם שפרשטיין הבהיר, על אף מספר שאלות של התובע, כי הוא איננו יכול לומר אם היה מגיע לאותה מסקנה על פי הכתוב בדוח בלבד וכי הוא התבסס במסקנתו זו על התמונות. הוא ציין לעניין זה "קשה לי היום, זה לא יהיה פייר כי אני ראיתי גם את התמונות, אני יכול להגיד שגם ראיתי את התמונות של הרכב, אז מה שאני אגיד, אני בכל זאת די שבוי בתפיסת עולם שלי..." (17.7.2011, עמ' 281, שורות 13-15; ההדגשה שלי – ש' ק').