בסופו של יום בחקירתו הנגדית ציין שפרשטיין כי הייתה פגיעה בשלדה, אולם הוא איננו יכול לומר בוודאות עד היכן הגיעה הפגיעה והפנה לדוח הבדיקה כביסוס לדבריו: "ת: למה? כתוב, במפורש זה כתוב...כתוב דפנות קדמיות וקורות מרכב קדמיות. הוא כתב את זה בדוח. במפורש הוא כתב קורות שלדה" (17.7.2011, עמ' 332, שורה 30 עד עמ' 333, שורה 3; ההדגשה שלי –ש' ק').
שפרשטיין ציין עוד, בעקבות עיון בדוח הבדיקה, כי הרכב בוודאות נמתח.
בעדותו, כפי שפורט בפרק הכללי, עלה כי שפרשטיין לא היה מודע לכך שלא קיים סיווג של משמעות בינונית לפגיעה על פי הנוהל, וכי מונח זה לא קיים בדוחות בדיקה של מכון רכב.
- בחוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה, דוד ליטבק, כתב ליטבק כי על פי תיאור הממצאים, ובהתייחסות להנחיות שבנוהל משרד התחבורה נספח 2, ניתן לשייך את סוג הפגיעות לקבוצת "משמעות נמוכה". בהתייחסו לכך שבחוות הדעת של שפרשטיין נטען כי הנזק לרכב "בעל משמעות בינונית ומעלה" וכי אין ספק שמתחו את הרכב, כתב ליטבק כי מעיון בהוראת נוהל 10/99 של משרד התחבורה עולה כי אין סיווג "משמעות בינונית" בין הסיווגים שקבע משרד התחבורה. כן הדגיש ליטבק, כי בודק קנייה, בניגוד לשמאי רכב, רואה רכב במצב מתוקן ולא יכול לקבוע שמתחו הרכב בלי שהוא ראה סימני מתיחה על גבי הרכב.
אשר לתוספת בכתב היד המופיעה על דוח הבדיקה "+ שמאל", כתב ליטבק בחוות דעתו, כי התוספת בכתב יד מתייחסת לפגיעה בקורת אורך שמאלית. לדבריו, מבחינת הנוהל אין משמעות לשאלה האם הפגיעה היא בקורה אחת או בשתי הקורות, והפגיעה עדיין במשמעות נמוכה.
דיון והכרעה
- הראיות שהוגשו בעניין רכב זה, הינן עדותו של איגור, ועדותם של המומחים מטעם התביעה וההגנה שפרשטיין וליטבק.
- לעניין המצגים הכוזבים בעל פה, רלוונטית רק עדותו של איגור. לא מצאתי כי על סמך עדותו של איגור ניתן לקבוע מעבר לספק סביר כי הנאשם 3 ביצע את העבירות המיוחסות לו בעניינו של לקוח זה, וזאת אף בהתחשב בראיות הכלליות הקיימות נגדו, כמפורט בפרק הכללי.
- כפי שעולה מעדותו של איגור, הוא קיבל לידיו את דוח הבדיקה, קרא אותו, הבין אותו, שם לב לכך שישנם ליקויים רבים, כולל בשלדה, ושאל את הבודק שאלות על כך. כן עולה, כי הוא היה מודע היטב לכך שהרכב עבר תאונה ונפגע. כל שנטען מפיו היה, כי נאמר לו שזה "משהו לא משמעותי", וכי מדובר בליקויים במשמעות נמוכה, ולא במשמעות גבוהה, דבר שאיננו שונה מהכתוב בדוח הבדיקה, בו נרשם כי הליקויים במשמעות נמוכה.
אף איגור עצמו מציין, כי הסתמך על הכתוב בדוח "משמעות נמוכה" כאשר שמע את דברי הבודק כי הליקויים אינם משמעותיים, ולא הסתמך רק על הדברים שאמר הבודק בעל פה.
- אשר לטענת המאשימה, כי במקרה דנן יש לקבוע כי המצג הכתוב בדוח הינו כוזב, בהתבסס, בין היתר, על עדותו של שפרשטיין, כי על פי תמונות שראה המשמעות של הפגיעה בשלדה הינה מעל למשמעות נמוכה. אף בעניין זה לא מצאתי כי יש מקום להרשיע את הנאשם 3. ראשית, כפי שפורט בהרחבה בפרק הכללי לעיל, ומהנימוקים הרבים המפורטים שם, אין מקום כלל להידרש לטענות הנוגעות למצגים כוזבים בדוח הכתוב.
יחד עם זאת, ומעבר לנדרש, יש מקום לדחות טענה זו ממספר טעמים נוספים. שפרשטיין לא בדק את הרכב עצמו, אלא הגיע למסקנתו על בסיס תמונות, שמקורן לא ברור, שהוא לא הביאן לבית המשפט, ואף התובע ביקש ממנו לא להסתמך עליהן בעת שהוא מתייחס לרכב. שפרשטיין הבהיר, כי הוא איננו יכול ליתן בעניין זה תשובה שאינה מסתמכת על התמונות, ובהתבסס על הדוח הכתוב בלבד. בנוסף, קיים קושי להסתמך על הביקורת שלו בנוגע למשמעות אותה קבע נאשם 3, שכן, כפי שפורט לעיל, שפרשטיין כלל לא היה מודע למונחים הנוגעים למשמעות שיש לקבוע בדוח הבדיקה על פי הנוהל. לדבריו יש לקבוע, כי מדובר במשמעות בינונית ומעלה, כאשר לא קיים מונח הנקרא "משמעות בינונית" בדוח הבדיקה ובנוהל.