"ת: אני לא יודע לענות לך איך זה שלא שאלו, אם אתה שואל אם זה מגמתי זה לא מגמתי, זה חור בשאלה, לא שאלו" (4.12.2012, עמ' 758, שורות 31-32).
וכן:
"העדות שלו למה, אני לא יודע לענות נקודתית למה חוקר כזה או אחר לא שאל את השאלה הזאת, אני יוכל לומר רק ככה שהחקירה בעיקרה התמקדה בכל העניין הזה של טרייד אין סנטר, החקירות הללו הן היו חקירות משניות כאלה שנחקרו אגב האמירות שבוצעו, ולכן רוב הקשר שלי בעיקר היה לטובת החלק המרכזי.
ע"וד אודיז: שהוא?
העד, מר וקנין: שהוא הטרייד אין סנטר" (4.12.2012, עמ' 761, שורות 1-7; ההדגשה שלי – ש' ק').
ועוד:
"ת: תן לי להשלים ואז אולי אני יענה לך, קומפיוטסט זה החלק המשני, אנחנו התייחסנו בקשר שנוצר בין טרייד אין סנטר לבין אותו אחד, הקמפיוטסט זה נלווה ולכן אם הוא נשאל על קמפיוטסט הוא נשאל דרך אגב" (4.12.2012, עמ' 768, שורות 5-7; ההדגשה שלי – ש' ק').
אף לחוקרים גיא גונן ולמרינה אריכמן לא היה הסבר לכך (עמ' 863-869 ועמ' 946-948 בהתאמה).
- ה. מעדותם של מרבית הלקוחות עולה כי הם הושפעו מדברים שנמסרו להם על ידי חוקרי המשטרה על כלי הרכב שהם קנו, והעידו תחת רושם זה.
עד אחר העיד, כי עד ששמעו את דברי חוקרי המשטרה, הם כלל לא חשו בבעיה כלשהי ברכב שקנו ולא חשבו שרומו בדרך כלשהי. רק לאחר שהגיעו למשטרה, שם נמסר להם על ידי חוקרי המשטרה כי קיימות בעיות רבות ברכב שקנו, לעיתים בעיות קשות ובטיחותיות, אשר עשו להם "שחור בעיניים" כדברי אחד הלקוחות, חשו כי רומו וכי הם נוסעים ברכב לא בטיחותי שמסוכן לנהוג בו. מתוך תחושה זו, אותה ראו כעובדה, שבדרך כלל לא התבססה על ראיה אובייקטיבית כלשהי שהוצגה בבית המשפט, מסרו את גרסתם.
לעניין זה קיימות דוגמאות רבות.
ואלה דברי ישראל נחמן לענייו זה:
"ת: אומרים לי תקשיב, האוטו שלך מפורק, אתה, עשו לי שחור בעיניים בקיצר ... הגעתי לשם, ישבנו, הראו לי בדיוק את הכול,
...ש: מה הראו לך? מה אמרו לך, קנית אוטו חתוך?
ת: כן
ש: וקנית אוטו מסוכן, לא בטיחותי?
ת : קח בחשבון, כן, קח בחשבון שאנחנו נהיה איתך בקשר, יכול להיות, במילים האלה, אני עוד פעם אומר, יכול להיות שאנחנו נשבית לך את האוטו" (12.9.2012, עמ' 633, שורה 32 עד עמ' 634, שורה 16; ההדגשה שלי – ש' ק').
ואלה דברי ישראל טננבאום:
"ש: אבל למה? הסבירו לך, אמרו לך למה אתה פה?
ת: אמרו, לי הסבירו כשבאתי להעיד במשטרה, בזמנו שבעקבות כך הם הגיעו אלי, שקרה משהו במגרש ההוא והבינו שהיו שמה הרבה רמאויות. אותו חוקר במשטרה אפילו אמר לי, תדע שהרכב שקנית, קנית רכב שהיה מושבת במצב קטסטרופלי. זה כבר היה אחרי כמה שנים שכבר נסעתי ברכב. ולא חושב שהרגשתי את זה. אני לא מומחה לזה. אבל זה מה שאמרו לי, ועל כן, טוב לקחתי לתשומת ליבי, אמרתי – אוקיי, אז עבדו עלי, אז אני רוצה, יכול להיות שיהיה לי מזה משהו בחזרה? אולי אני קניתי רכב לא בערך הנכון שלו. אז אמרו לי – יכול להיות כי התגלו הרבה ליקויים באותו מגרש, ואנחנו בודקים את הנושא" (עמ' 448, שורה 29 עד עמ' 449, שורה 4; ההדגשות שלי – ש' ק').