את העירוב בין דברי המוכר לדברי הבודק בעניין זה, ניתן ללמוד מהקלטת הביום של ציפי דביר. ניתן לראות, כי לאחר שהסתיימה השיחה עם הנאשם 3, וציפי דביר ונציג המגרש יצאו מהבדיקה, אומרת ציפי לנציג המגרש כי שמעה מהבודק כי קיימת פגיעה בשלדה, והוא מיד שולל זאת, דבר שמסביר את הרושם הכללי עימו יוצא הלקוח, אף אם הדברים נאמרו כנדרש על ידי הבודק. ואלה הדברים (דובר 1 הינו נציג המגרש):
"דובר 1: הוא מפחיד כשהוא אומר זה וזה וזה וזה.
ציפי: תשמע, אני שומעת פגיעה בשאסי.
דובר 1: אני אסביר לך.
ציפי: כי אני יודעת שזה תמיד מה שאמרו לי לבדוק.
דובר 1: שניה, אז אין פה שאסי, זה אחד, אבל אני אסביר לך.
ציפי: גם עזרא אמר לי שפגיעות בשאסי זה מה שחשוב"
(ת/340א' עמ' 20 שו' 15-20; הדגשות שלי – ש' ק').
- ג. מרבית הלקוחות תיארו פער קל בלבד, אם בכלל, בין הדברים שנאמרו להם בעל פה, לבין הדברים שנרשמו על גבי דוח הבדיקה, ולעיתים דובר בפער שעניינו בדקויות וניואנסים בלבד.
כך, לקוחות טענו כי נאמר להם שהרכב קיבל "מכה", או שקיימת בו פגיעה, אולם לטענת אותם לקוחות אין מדובר בתאונה.
דוגמא נוספת הינה טענת חלק מהלקוחות כי הנאשמים אמנם אמרו שהרכב עבר תאונה, אבל לא "תאונה תאונה".
ראו לדוגמא את האבחנה שעורך הלקוח ישראל טננבאום:
"כן, אבל כשאומרים ללא תאונות, אז כל אחד מבין את זה ומפרש את זה אחרת. יש, למשל קיבלתי פעם מכה באוטו, החליפו דלת אחורית. אני לא קורא לזה תאונה. מכה באוטו. כן. בן אדם עושה רברס, נכנס בעמוד, מקבל קימוט, לא תאונה. תאונה אני מבין שזה משהו קשה יותר" (14.6.2012, עמ' 457, שורות 29-32).
כן ראו את הדקויות בדברי אלברט איסקוב בעניין זה:
"ש: זאת אומרת שהיה ברור, היה ברור לך שהרכב עבר תאונות אבל לא תאונה מהסוג שאתה התעניינת
ת: בדיוק" (12.9.2012, עמ' 608, שורות 2-4)
וכן ראו את דברי אלון ישראל לוי:
"ש: כן. אוקיי. ואם המשטרה קובעת בדוח שזה תאונה קלה, זה גם היה טוב בשבילך?
ת: תלוי מה, יש תאונות קלות ויש תאונות קלות" (17.7.2011, עמ' 413, שורות 28-30; ההדגשה שלי – ש' ק').
- ד. חקירתם של הלקוחות במשטרה לקתה בחסר משמעותי. התייחסותם לדברי הבודק הייתה ככלל קצרה וכללית, כאשר, בין היתר, לא הוצג להם דוח הבדיקה, הם לא נשאלו שאלות מהותיות ביותר על הדוח ועל התייחסותם אליו, ועל כן תשובתם החיונית בעניין זה, נמסרה לראשונה, בבית המשפט, כחמש עד שמונה שנים לאחר הבדיקה, כשזיכרונם אודות האירוע היה רעוע אף יותר מזה שהיה כאשר מסרו את הודעותיהם במשטרה. עובדה זו פוגעת אף ביתר שאת במשקל הדברים, במיוחד כאשר אנו עוסקים בדקויות של ניסוחים והבנה של מצב הרכב. יצוין כי מסקנתי בעניין זה התבססה על טענות הסנגורים בעניין, הן בעת שחקרו את העדים והן בסיכומיהם, אשר המאשימה לא חלקה עליהן; על תשובות החוקרים בעניין זה; על עיון בהודעות של עדים רבים שהוגשו לי מטעמים שונים; על מסמכי "בנק השאלות" של החוקרים שהוגשו בתיק, המפרטים את השאלות שנשאלו העדים (נ/20 ו-ת/346); ועל התרשמותי מהדברים הקצרים והכלליים שמסרו העדים בחקירתם הראשית, והדברים שהוצגו להם בכדי לרענן את זיכרונם.
לא ניתן הסבר מניח את הדעת על ידי החוקרים לכך ששאלות מהותיות אלה לא נשאלו, כאשר רפי וקנין, אשר הודה כי מדובר ב"חור בשאלה", השיב לעניין חלק מהשאלות כי אין לו הסבר לכך. כן השיב כי מדובר היה בחקירה משנית ובספיח לחקירה המרכזית בלבד, וכי בעניין מכון קומפיוטסט הלקוחות נשאלו "בדרך אגב". עוד השיב כי אין זה רלוונטי לשאול את הלקוחות אודות דוח הבדיקה משום שיש להניח ממילא כי הלקוחות לא הבינו את הכתוב בדוח.