"ש: ... תראי, פה יש איקסים וכתוב לא תקין
ת: כן
ש: אז איך הסבירו לך את זה?
ת: לא, לא התעמקתי בזה, ושאלתי מה זה האיקסים?
ש: את מבינה בזה?
ת: לא מבינה בזה. באמת שלא, אני גם מצטערת שהגיס שלי היה בדרך והוא לא יכול היה בדיוק לבוא איתי ואמרתי לו לא זה בסדר אם הבוחן של קומפיוטסט אמר לי שהאוטו נקי מתאונות אני מאמינה, והתלהבתי" (13.7.2011, עמ' 244, שורות 24-31).
וכן:
"אני זוכרת פעולה של רפרוף של העברת דפים, אני זוכרת שלא הגעתי כמעט לסוף ו- לא הייתה התעמקות ב-, בתוכן, לא היה, אם הייתי, אם הייתה התעמקות בתוכן אז הייתי מסתכלת על הקטע של הלחמות על הקטע של כל מיני דברים שכמו שאת אומרת משמעות גבוהה, אני בכלל לא זוכרת משמעות גבוהה. לא זוכרת דברים כאלה" (13.7.2011, עמ' 257, שורות 23-27).
וכך עמדה על דעתה, כי הסתמכה על דברי הבודק שאמר לה שהרכב נקי מתאונות ועל כן רכשה את הרכב, כאשר אם הייתה יודעת אף על תאונה קטנה, לא הייתה רוכשת את הרכב:
"ש: קשה לראות את זה כאן, יש בעמוד הראשון שלושה צבעים, צהוב אדום וירוק, למה? בשביל שיהיה קל גם לאנשים שפשוט רק נוהגים ורואים רמזורים, אדום לא תקין, בעייתי מאוד מסוכן, יש לזה משמעות לגבי המחיר, לא יודעת אם מסוכן אבל משמעות גבוהה לגבי המחיר, בהחלט, ירוק תקין ובסדר ואין שום בעיה וצהוב זה לא המינימום וגם לא המינימום זה משהו באמצע. וזה גם מוסבר, עכשיו את ראית את הצבעים האלה,
ת: לא הוסבר לי שום דבר על תאונה ושום דבר על שאסי ושום דבר על שום פגיעה,
ש: אני שואלת,
ת: אמרו לי שהאוטו מעולה ושחוץ מדברים קטנים כמו גלגל רזרבי ואיזה שהוא פנס להחליף לא היה שם שום דבר ולא הייתי קונה בחיים רכב שעבר לא רק שאסי גם לא תאונה הכי קטנה שיש,
ש: מה זה הכי קטנה שיש?
ת: לא הייתי קונה, לא הייתי קונה רכב עם תאונה" (13.7.2011, עמ' 254, שורה 22 עד עמ' 255, שורה 2; ההדגשה שלי – ש' ק').
אופירה העידה, כי היום היא יודעת שהרכב עבר תאונה קשה מאד, משום שנציגי המשטרה אמרה לה זאת והראו לה תמונות. לדבריה, היא לא האמינה שזה הרכב שלה:
"ש: 70 אלף שקלים, את יודעת משהוא היום על המצב של הרכב?
ת: היום אני יודעת שהאוטו עבר תאונה קשה. הרכב,
ש: איך את יודעת את הדברים האלה.
ת: אז המשטרה התקשרה אליי כשלושה חודשים לאחר הקנייה אני זוכרת שהייתי בבית, קיבלתי טלפון ואמרו לי תבואי אלינו יש, האוטו שלך עבר תאונה תגיעי אלינו לשמוע פרטים.