כאמור, ההתרשמות הינה כי הדברים שהם מוסרים אינם מדויקים דיים בכדי שניתן יהיה להסתמך עליהם לבדם לצורך הרשעה.
המומחים
- לבית המשפט הוגשו שתי חוות דעת, מאת שני מומחים: מומחה מטעם התביעה - אביב שפרשטיין, ומומחה מטעם ההגנה - דוד ליטבק (ת/319 ו-נ/32 בהתאם), והם אף העידו בבית המשפט (להלן: "שני המומחים").
אביב שפרשטיין הינו שמאי רכב בהכשרתו ועוסק בתחום. דוד ליטבק הינו מהנדס רכב ויועץ בטיחות בתעבורה, ובין היתר גם בדק כלי רכב ועסק בתקינה, תחזוקה ושינויים ברכב.
במסגרת חוות הדעת התייחסו שני המומחים לחלק קטן מכלי הרכב נשוא העבירות המיוחסות לנאשמים 3-5. יודגש, כי שני המומחים לא ראו את כלי הרכב נשוא חוות דעתם, אלא כתבו את חוות הדעת בהתבסס על דוחות הבדיקה שערכו הנאשם 3 והנאשם 4 ושהוצגו בפניהם, ועל סמך תמונות שצורפו לחוות דעת שמאי שהוכנה בעניינו של רכב אחד.
לפיכך, חוות הדעת עוסקות בעיקר בשאלה האם הליקויים המצוינים בדוחות, מתיישבים עם סיווג הפגיעה המיוחס לאותם ליקויים, ולעיתים לשאלה אם הרכב הנדון עבר תאונה. העובדה כי כלי הרכב לא נבדקו בפועל על ידי שני המומחים, אלא התבססו על הכתוב בדוחות הבדיקה בלבד, מפחיתה במידה ניכרת מהרלוונטיות של חוות דעתם.
- התרשמתי, כי מדובר בעדים מהימנים, מאוזנים ולא מגמתיים, אשר השיבו בהתאם לידוע להם ולא ניסו לסייע לצד זה או אחר.
יחד עם זאת, מהעדויות עלה כי דוד ליטבק קרוב יותר בתחום הכשרתו ועיסוקו לתחום בו עסקינן, וניכר היה כי הוא מכיר את הוראות הנוהל ת/300א', הרלוונטיות ומהותיות ביותר לשאלה אם הסיווג הקבוע בדוח הבדיקה, המתייחס לסיווגים הקבועים בנוהל זה, הינו סיווג מדויק.
מנגד, מעדותו של שפרשטיין עולה כי הוא מעולם לא שימש כבודק קנייה, כי הוא איננו מכיר כלל את הנוהל ואת כל מה שקשור אליו, ואיננו בקיא בסיווגים הרלוונטיים. לשאלות רבות שנשאל בעניין זה הן מטעם המאשימה והן מטעם הסניגורים, השיב כי איננו יכול להשיב משום שהוא איננו מכיר את הנוהל. בנוסף, בחוות דעתו דירג את הליקויים במשמעות "בינונית", דירוג שאיננו קיים כלל על פי הנוהל והסברו בדבר בסיס האבחנה בעניין הדרגות השונות בנוהל לא היה מדויק.
זאת ועוד, שפרשטיין נחקר נגדית על ידי ב"כ הנאשמים על משמעות מושגים מקצועיים ובאופן פרטני על כלי הרכב המופיעים בחוות הדעת.
מנגד, ליטבק נחקר על ידי המאשימה על נושאים מעטים בלבד, מתוך הנושאים הרבים השנויים במחלוקת, ואשר המאשימה טוענת לגביהם טענות שונות, ולא נחקר על מרבית ממצאי חוות הדעת. כך, ליטבק לא נחקר כלל על כלי הרכב אליהם התייחס בחוות דעתו ולא נשאל כלל על כל טענות המאשימה בדבר אופן ניסוח הליקויים על ידי הנאשם 3, על אף שנוכח היכרותו את הוראות הנוהל היה מקום לשאול אותו על כך. בכך יש כדי לחזק במידה רבה את משקל דבריו.