לצורך ההמחשה, להלן יובאו מספר דוגמאות לאופן שבו עמד הנאשם 9 על שלו, השיב כפי שראה לנכון, ביקש להבין את השאלות שנשאל, הכחיש פרטים רבים, ולא קיבל את גרסת החוקרים, כאשר כל הדוגמאות שיובאו להלן הינן לאחר שרפי וקנין נכנס לחקירה והפעיל לחץ על נאשם 9, ולטענת הנאשם 9 משלב זה והלאה איבד את יכולת הבחירה שלו:
"חוקר: נכון שבעלויות של רכבים הועברו בצורה לא תקינה?
נחקר: מה זאת אומרת?
חוקר: כאילו היה לפעמים חסר תעודת זהות היה חסר לפעמים מסמכים
נחקר: לא, לא היה חסר בדרך כלל לא, אני מעביר לה את הכל, הכל! מבין לא..." (ת/201ד, עמ' 13 שורות 17-20).
...
"חוקר: 'אני העברתי לה את רשיון הרכב'
נחקר: בפקס או ליורם
חוקר: אה בפקס גם?
נחקר: כן, כן אמרתי לך שאמרתי
חוקר: בפקס לא אמרת!
נחקר: באמת שאמרתי
חוקר: אז 'העברתי לה בפקס' איזה פקס?"
(ת/201ד, עמ' 13, שורות 25-31).
...
"חוקר: אז אתה אומר שהעברת לה בפקס...
נחקר: לא, לא, לו ליורם, לא, לא" (ת/201ד, עמ' 13 שורות 37-38; ההדגשה שלי – ש' ק').
...
"חוקר: אנחנו בודקים הכל! הכל! בשביל זה אני אומר לך תגיד רק את האמת כי אנחנו יודעים את הכל...
נחקר: הכל אמרתי את האמת רק זה...
חוקר: זה לא נכון זה לא נכון
נחקר: זה רק על הבעלויות... רק על הבעלויות חוץ מהבעלויות אין שום דבר לא נכון אני אומר זה הבעלויות זה הכל זהו! חוץ מהבעלויות תגיד לי משהו שהוא לא נכון" (ת/201ד, עמ' 12, שורות 14-22).
...
"נחקר: אני יכול עוד פעם להישבע לך במה שאתה רוצה אני מוכן, זה אתה יכול לבדוק הכל, והוא באמת אחרי התפיסה אם הוא הכניס עוד הפעם מכוניות לשטחים כמו שאתה אומר אז הבן אדם הזה דפוק לגמרי... אבל הוא הבטיח שלא יכניס יותר, אם לא, לא הייתי מוכר לו אני באמת לא הייתי מוכר" (ת/201ד, עמ' 16, שורה 32 עד עמ' 17, שורה 1).
...
"נחקר: בחיים לא! ... בחיים לא לקחתי אוטו מיורם... בחיים תביא אוטו אחד שתיקון שתיקן לי אותו בשטחים אני אתן לך מיליון דולר!! (דופק על השולחן באגרופו)" (ת/201ד, עמ' 9, שורות 7-12).
...
"נחקר: זה בילדים שלי אני לא יודע אני מוכן להישבע במה שאתה רוצה" (ת/201ד, עמ' 11, שורה 5).
"חוקר: ... מספיק מהבוקר ישבנו ככה סתם כל מה שעשינו בבוקר זה סתם אה...
נחקר: למה סתם? הכל נכון חוץ מ...
חוקר: סתם! כי...
נחקר: חוץ מדניאלה הכל היה אמת" (ת/201ד עמ' 14, שורות 30-34).
- נוכח כל האמור, איני מוצאת כי יש לפסול את הודאת הנאשם 9 או להפחית ממשקלה מטעם זה.
פיתוי והשאה
- לטענת נאשם 9, הוא הודה לאחר שראש הצח"מ רפי וקנין אמר לו כי אם לא יודה, ייאלץ לעצור אותו, והיות שהוא אדם מכובד ומוכר בקהילה הדתית, מעצר פומבי והבאתו לבית משפט כעצור יביישו אותו. לפיכך, לטענת הנאשם 9, הוא סבר כי אם יודה ישוחרר, ועל כן הודה.
- על פי הפסיקה, נקיטה של אמצעי פיתוי והשאה בחקירה תֵחשב כפוגעת בהיותה של ההודאה "חופשית ומרצון", במקום שבו הובטחה לנחקר טובת הנאה ממשית ומוחשית תמורת הויתור על זכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית, במידה כזו שהיה בה כדי לשבש את יכולת הבחירה שלו.
ראו לעניין זה האמור בספרו של השופט קדמי: