ת: זה גם לא, גם, גם בהקלטה של תמרה, תבדקו שמה,
ש: לא, אני לא רוצה לדעת מה היה בהקלטה של תמרה,
ת: אז אני אומר לך, כי זה, זה,
ש: אני רוצה שתגיד לי,
ת: זה, זה, זה, אני אומר עוד הפעם, שתמרה היתה נותנת לו את הכסף של הבעלויות זה ואתם יש לכם את האזנות של תמרה, מדברת איתו כל הזמן על כמה כסף היה וכמה הכל, אני לא התעסקתי בכלל בעניין כסף, לא התעסקתי בעניין כסף, אני אומר לא התעסקתי.
ש: תראה, אלה דברים שאתה אמרת, לא תמרה, אז אני שואלת מה אתה כן אמרת.
ת: אז אני אמרתי הייתי מביא לו את הבעלויות, הייתי הולך לביטוח אני, מביא את הבעלויות מביא אותם וזהו, לא לוקח, זה מה שהיה, זה מה שהיה הדבר היחידי שעשיתי, זה דבר אחד, במקום לרשום דבוש ויטו היה צריך לרשום יורם רחני, לא היה לי שום בעיה בכלל, דבר היחיד שהיה רושם אותי בתור מיופה כוח וזה הכל, אבל עניין כסף אני לא נתתי לו לא זה ולא זה ולא זה, היה כתוב ואתם רואים גם בהאזנות סתר של תמרה, שהיא היתה מתעסקת איתו עם כסף, אני לא התעסקתי איתו, חוץ משלמכור לו מכוניות, זה מה שהייתי עושה איתו ואני הייתי בטוח גם שלא לקח כסף בכלל.
ש: סליחה, סליחה, סליחה אדון דבוש, אתה לא עונה לשאלה שלי, אני הקראתי עכשיו קטע מהקלטה ואני ביקשתי שתאשר לי, שזה מה שאתה אמרת, קודם כל, נכון שזה מה שאתה אמרת לחוקר?
ת: יכול להיות שזה אמרתי ככה, אבל זה לא, זה לא היה... יכול להיות שזה אמרתי, נכון, היו הרבה דברים שאמרתי, מהלחץ שהיה מהפחד שהיה לי, אמרתי הרבה דברים, שהם לא נכונים, זה נכון, אני מרבה בזה, אני מכיר בזה... אני אמרתי, שהייתי במצב לא טוב בכלל, מה שביקשו ממני הייתי עושה ונותן ורק רציתי לצאת מהמקום הזה וגם בערב אותו דבר עם רפי, גם אותו דבר, אני חוזר על זה עוד הפעם, מה שהכריח אותי, לא יודע מה, תן לי רק לחתום ולצאת, זה היה, כמו בלא יודע במה, זה מה ואתם רואים שבחקירה של תמרה זה הפוך, שהיא אומרת, היא היתה מתעסקת" (3.7.2013, עמ' 128, שורה 1 עד עמ' 129, שורה 5).
כן הכחיש הנאשם 9 בעדותו, את דבריו המפורשים בחקירתו במשטרה, לפיהם ראה את יורם ריחני כלקוח מועדף, מהטעמים אותם פירט בהודיה, כאשר דבריו בעניין זה היו מתגוננים ומתחמקים (10.7.2013, עמ' 1625, שורה 1 עד עמ' 1626, שורה 3).
אף גרסתו בעניין השאלה המהותית, אם היה מחויב להגיע לדניאלה בכדי להעביר בעלות, השתנתה מספר פעמים במהלך עדותו. כך, טען בשלב מסוים, כי לא היה מחויב להגיע אליה אם היה ברשותו ייפוי כוח (עמ' 1630, שורה 29 והלאה). עם זאת, בהמשך שינה את גרסתו בעניין זה ואמר, כי הוא מודע לכך שהיה עליו להגיע לסניף הדואר (עמ' 1641, שורות 16-25).