ש: אוקיי
כב' הש' קיסר: רק שאדוני אומר הוא, יגיד הנאשם
עוד" אודיז: הנאשם
כב' הש' קיסר: שיהיה ברור לפרוטוקול" (2.7.2012, עמ' 478, שורות 1-6).
בהמשך עדותו, נשאל אמנון, הן על ידי נציגי המאשימה והן על ידי הסנגור, פעמים נוספות, האם הבודק מסר לו דברים אודות הבדיקה, ואולם לא התקבלה ממנו תשובה ברורה, כאשר מחד השיב תשובות שמהן ניתן להבין כי ייתכן שהבודק הוא זה שמסר לו הסברים אודות הבדיקה (2.7.12, עמ' 473, שורות 7-28, עמ' 481 שורה 15 עד עמ' 482 שורה 13, עמ' 486, שורות 9-26, ועמ' 486, שורות 27-33), ובהמשך חזר על כך שהוא איננו יודע או זוכר אם ישב עם הבודק והשיב כי "הכל יכול להיות" (2.7.2012, עמ' 485, שורה 3).
לאחר שהוצג לאמנון דוח הבדיקה, הכחיש כי החתימה על הדוח היא שלו, ואף הדגיש "בפרוש לא. אני חותם בכמה צורות, כבוד השופטת, אבל חתימה כזאת מעולם לא חתמתי" (2.7.2012, עמ' 472, שורות 5-6).
בחקירתו חזר אמנון על טענתו, כי לא ראה את הבדיקה (2.7.2012, עמ' 472, שורות 8-9) ובראשית חקירתו הנגדית טען אף שלא החזיק בידו את טופס הבדיקה (עמ' 474, שורות 25-27). עם זאת, אף בעניין זה שינה אמנון את גרסתו וחזר בו במידה מסוימת מטענתו זו באומרו:
"ת: אני לא אמרתי שאני לא ראיתי, אני אמרתי שהוא הראה לי, הראה לי ואמר לי
ש: מי?
ת: אבי לוי, הראה לי. בבדיקה, אני הייתי עם הבודק" (2.7.2012, עמ' 483, שורות 28-31; ההדגשה שלי – ש' ק').
בהמשך "נכנע" אמנון והשיב "נו, בסדר, ראיתי את הטופס" (עמ' 490, שורות 11-19. כן ראו עמ' 489 שורה 19 עד עמ' 490 שורה 19). לאחר מכן התפתל בעניין זה פעם נוספת (עמ' 492, שורות 2-12).
על אף שבמהלך החקירה טען אמנון כי שאל את הבודק על הבדיקה ואם הייתה פגיעה בשאסי (7.2.2012, עמ' 484, שורה 10 עד עמ' 485, שורה 32), בסוף החקירה מסר אמנון, כי כלל לא שאל את הבודק דבר על מצב השלדה או על המרכב משום שידע שמדובר במשחק מכור מראש:
"ש: אתה שאלת? האם שאלת את הבוחן על מצב השלדה או מצב המרכב? שאלת אותו?
ת: אני לא שאלתי שום דבר. אני לא, אני אומר לך מה שהיה כאן וזה משחק מכור מראש" (2.7.2012, עמ' 495, שורות 17-20).
דיון והכרעה
- הראיה הישירה היחידה שהוצגה מטעם המאשימה להוכחת העבירות המיוחסות לנאשם 3 בעניין לקוח זה, הינה עדותו של אמנון. מעבר לסייגים הרבים המפורטים בפרק הכללי, ומחדלי החקירה אשר פועלים לטובת הנאשם 3, עדותו של אמנון לא הייתה מהימנה וברורה דיה על מנת שניתן יהיה להרשיע את הנאשם 3 על בסיס עדותו בלבד, וזאת אף בהתחשב בראיות הכלליות הקיימות נגדו, כמפורט בפרק הכללי.
- התרשמתי כי אמנון איננו עד מהימן מטעמים רבים, אולם הטעם המכריע לכך, שאיננו מאפשר להסתמך על עדותו על מנת להרשיע את נאשם 3, הינה העובדה כי, כפי שפורט בהרחבה לעיל, מעדותו של העד כלל לא ניתן לדעת בוודאות כי הוא שמע מצגים כלשהם מהנאשם 3. ואף אם היה ניתן לקבוע כי הוא שוחח עימו, בוודאי שלא ניתן היה לקבוע מה בדיוק נאמר לו על ידי נאשם 3.
כמצוטט לעיל, לשאלות מפורשות, אם שוחח עם הנאשם השיב אמנון כי הוא אינו יודע ואיננו זוכר, כי "יכול להיות" ששוחח עימו, אולם הוא לא משוכנע בכך. כן השיב לשאלות אודות דברים שאמר לו הבודק תשובות על דברים שנמסרו לו מפי אבי לוי. אף בתוכן הדברים שלכאורה נאמרו לו הוא לא היה משוכנע כאשר בעדותו לא אחת מופיעות המילים "יכול להיות" ו"כנראה" (עמ' 473 שורות 7-28). זאת ועוד, מעדותו עולה כי החליט לרכוש את הרכב בשל כך שהוא נתן אמון באבי, שהינו אדם דתי.