"ש: באוטו, בסדר. עכשיו, אתם הגעתם למכון והבוחן בדק את הרכב, מה הוא אמר לכם, לגבי המצב של הרכב?
ת: שמצב תקין, יש תקלה קטנה, לדבריו, שזה כנראה נובע מעלייה על המדרכה או משהו כזה, כי יש סטייה במשהו שקשור להגה, אני לא ממש מבינה וגם לא ממש זוכרת, זה משהו שאפשר לתקן את זה, שאלתי אם זה מסוכן, הוא אומר לא, זה לא מסוכן והכל ניתן לתיקון" (19.7.2011, עמ' 614, שורות 1-6; ההדגשות שלי - ש' ק').
וכן:
"קודם שאלתי אותו, קודם כל, כשיצאנו מהבדיקה, שאלתי אם היתה פגיעה בשאסי, הוא אמר לי שלא, כשהוא התחיל לספר לי, שיש תקלה, שמה שאמרתי, שזה נובע מעלייה על מדרכה, שאלתי אם זה פגע בשאסי, הוא עוד הפעם אמר לא ועד כמה שזכור לי, אני שאלתי אותו כמה פעמים וכל פעם הוא אמר שלא, שלא נפגע השאסי והכל תקין ולא מסוכן, שאלתי אם זה מסוכן הוא אמר שלא" (19.7.2011, עמ' 614, שורות 22-26; ההדגשה שלי – ש' ק').
ולאחר ריענון זיכרון מהודעתו במשטרה:
"ת: שאלתי אם האוטו עבר פגיעה בשאסי בתאונה או הייתה תאונה, שגרמה לזה, הוא אמר, בפירוש הוא אמר שלא, הוא אמר שבשילדה, כאילו הוא אמר משהו שקשור בשילדה ולא ממש הבנתי אותו, כי הבנתי שזה, לא משהו, לא משהו שקשור לשאלה ששאלתי אותו... לא הבנתי ממנו שהוא התכוון שהוא, שהייתה תאונה שפגעה בזה.
ש: חוץ משלדה ושאסי מה עוד הוא אמר?
ת: לא הבנתי ממנו שהוא התכוון שהוא, שהייתה תאונה שפגעה בזה.
ש: הוא אמר לך משהו נוסף, חוץ משילדה ושאסי שעכשיו אמרת לבית המשפט?
ת: לא, הוא אמר שהאוטו בסדר גמור ולא מסוכן.
ש: הוא אמר לך משהו, אם בכלל, לגבי נושא של תאונות?
ת: הוא אמר שהאוטו לא עבר תאונות" (19.7.2011, עמ' 616, שורות 7-16; ההדגשה שלי - ש' ק').
אלינה זיהתה את דוח הבדיקה שהוצג לה, ואת חתימתו של אביה על גבי הדוח. כן מסרה, כי הבודק עבר איתה עמוד עמוד על דוח הבדיקה, הקריא לה את הכתוב בדוח והסביר את הדברים, על אף שסייגה זאת באומרה כי הוא לא עבר עמה על הדוח בקפדנות, ובהמשך ציינה שהעמוד האחרון לא הוקרא להם, משום שהסוכן אמר להם שזה ריכוז הדברים שהיו בעמודים הקודמים (19.7.11, עמ' 621 שורות 2-21). כן ציינה, כי לא שאלה היכן בדוח מופיע מצב השלדה, ולאחר שהוצגו לה הדברים הכתובים בדוח הודתה כי אלה הוקראו לה, אולם אמרה כי המונח "סימני פגיעה" לא הוקרא לה. כן ציינה כי היא לקחה עימה את דוח הבדיקה לאחר הבדיקה (19.7.11, עמ' 625 שורה 30 עד עמ' 626 שורה 32).