שהממונה על המשמעת ינהל את הדיון ויקבל ראיות בדרך שנראית לו צודקת ויעילה, ובתקנון המשמעת החדש נאמר בסעיף 9.15 שהממונה על המשמעת ינהל את הדיון ויקבל ראיות בדרך שנראית לו צודקת ויעילה תוך הקפדה על כללי הצדק הטבעי, מלים אחרונות אלה אינן מופיעות בתקנון הישן.
בצדק כותב ב"כ המשיבים בעמ' 8 של סיכומיו, סעיף 4 (א), שגם ללא התוספת שהוספה בסעיף 9.15 הנ"ל, ברור ומובן הוא שעל הממונה על המשמעת לפעול תוך הקפדה על כללי הצדק הטבעי, ועמדה זו של ב"כ המשיבים ברורה ונכונה היא.
לדעתי חל הדבר גם על מתן אפשרות לשני הצדדים לטעון, ובמידת הצורך להביא ראיות לענין העונש, לאחר ההרשעה, גם אם הדברים לא הופיעו במפורש בתקנון המשמעת הישן.
במקרה שבפנינו הביא המבקש את הטיעונים הכתובים בפני סגן הממונה על המשמעת לאחר שפסק הדין כבר היה כתוב, ואינני סבור שניתן לאמר שמצב זה זהה למצב שבו מופיעים התובע והנתבע בפני הדיין המשמעתי וטוענים טענותיהם ומביאים ראיותיהם לענין העונש בטרם נכתב גזר הדין, ולכן הדרך הנכונה היתה לאחר ההרשעה לזמן את שני הצדדים להופיע בפני סגן הממונה על המשמעת למטרה זו.
משניתן איפוא גזר הדין כשבפני סגן הממונה על המשמעת היו טיעוניה של התובעת מבלי שהמבקש טען טענותיו והביא ראיותיו לענין העונש, בשלב שלפני כתיבת פסק הדין, נראה כי נתקפחה זכותו של המבקש לטעון בענין זה בטרם ייגזר דינו.
לג. מסקנתי היא שבשים לב לשלוש הטענות הנ"ל של המבקש שבהן מצאתי ממש, יש מקום להיעתר לבקשה שבהמרצת הפתיחה במובן זה שאני קובע שפסק הדין שניתן בענינו של המבקש במסמך מיום 17.9.96 (נספח 24 של המרצת הפתיחה) מבוטל.
בנסיבות הענין אני מורה שכל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן היום 99/02/25, ט' באדר תשנ"ט, בהעדר
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לשני הצדדים בדאר רשום, וכן תודיע להם טלפונית על דבר מתן פסק הדין.
יגאל גריל - שופט