ו. סבורני שגם תוצאותיו של הליך משמעתי בפני רשויות המשמעת של האוניברסיטה עלולות להיות חמורות ומרחיקות לכת. זאת, משום שעתידו האקדמי, וכתוצאה מכך גם עתידו התעסוקתי של הסטודנט, מונח על הכף.
כדי לעמוד על התוצאות מרחיקות הלכת העלולות להיגרם מההליך המשמעתי באוניברסיטה די אם נציין מקצת העונשים המנויים בפרק ה' לתקנון משמעת תלמידים של האוניברסיטה כדלקמן:
הרחקת התלמיד מהאוניברסיטה לצמיתות, לרבות איסור כניסת התלמיד לתחומי קריית האוניברסיטה (סעיף 6.12 לתקנון המשמעת); ביטול שנת הלימודים השוטפת או חלקה. ביטול בדיעבד של שנת לימודים או חלקה (סעיף 6.10 לתקנון המשמעת); מניעת הרשמה או מניעת חידוש לימודים (סעיף 6.13 לתקנון המשמעת) ועוד.
אך מובן, על כן, מדוע ייצוג סטודנט על ידי עורך דין בהליכים המשמעתיים המתנהלים באוניברסיטה הינו כה חשוב וחיוני.
ז. זאת ועוד, מעבר להיות הזכות להיות מיוצג על ידי סניגור זכות יסוד כאמור לעיל, יש חשיבות אופרטיבית לזכות זו בכל הנוגע לחשיפת האמת בניהול הליך משפטי או משמעתי.
ח. על חשיבות הייצוג על ידי עורך דין ועל היותו גורם התורם לעשיית הצדק ולחקר האמת עמד כב' השופט עציוני בבג"צ 515/74 פלוני נגד מפקד משטרה צבאית חוקרת, אל"מ צבי אלמוג, צה"ל ואח', פד"י כט(2) 169, 174-175 כדלקמן:
"במדינה המודרנית המפותחת כאשר החקיקה מתערבת בפעולותיו היומיומיות של האדם מיום לידתו ועד יום מותו, עולה חיוניותו וחשיבותו של תפקיד עריכת-הדין הן לטובת האזרח והן לטובת המדינה. (...).
שותף אני לגישתו של השופט ויתקון כי אין לראות בעורך -הדין גורם המפריע לעשיית הצדק, אלא להיפך, כפי שהסברתי מקודם. תפקידו של עורך-הדין הוא לעזור למוסדות משפטיים להגיע לחקר האמת, יהיו אלה בתי-משפט או מוסדות חקיקה קדם-משפטיים. (...)". (ההדגשה שלי. ע.ג.).
ט. כזכור, התובעים טענו כי עמידתם על זכותם להיות מיוצגים בפני רשויות המשמעת של האוניברסיטה על ידי עורך דין מקצועי נעוצה, בין היתר, בחשיבות הרבה בניהול חקירה נגדית על ידי מי שמיומן בכך.
כפי שנפסק מפי כבוד השופט אולשן (כתוארו אז), "אין חקר לתבונת סניגור מוכשר, ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא לפניו": ע"פ 35/50 מלכה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פד"י ד' 429, בעמ' 433.
י. אכן, החקירה הנגדית מהווה כלי חשוב לגילוי האמת והשימוש בכלי זה מצריך מיומנות ומקצוענות.