לאחר צפייה בסרטון ת/7 קובע הבוחן באופן חד משמעי שהאוטובוס הגיע בנסיעה ואין אף רכב בנתיב סמוך לו, נוסע בנסיעה רצופה וישרה, סוטה לשול, עולה על W עד שמתנגש בעמוד חשמל, וממשיך בהידרדרות עד לעצירתו (ע' 20 ש' 1-4).
מיקום תחילת הממצאים על פי הסקיצה הוא מיקום עקירת עמוד התמרור (עמ' 45 ש' 21).
ביחס לת/33 הסביר הבוחן בחקירתו כי ממיקום האוטובוס ביחס לרכב שיצא מיער הנקטפים ניתן לזהות מרחק רב, שלא ניתן לכמת מפני שמדובר בצילום מהנתיב הנגדי. לכן קבע הבוחן כי אין קשר סיבתי בין הרכב הלבן שיצא מיער הנקטפים לרכב הנאשם (ע' 20 ש' 15-18), וכי במידה והרכב הלבן היה מפריע, למרות שהנאשם לא ציין זאת בכל חקירותיו ואף נשאל האם היה רכב שהפריע לתנועה משמאלו, מאחוריו או מלפניו וטען שלא היה, הנאשם יכול היה לשנות את מהירותו או נתיבו ובכך למנוע את התאונה (ע' 20 ש' 20-26).
כמו כן הסביר מדוע לא ניתן לכמת את המרחק מהסרטון כפי שעולה מת/33 (עמ' 55 ש' 8-10 ועמ' 57 ש' 29-31) וגם לא ניתן לקבוע זווית סטייה של הנהג (עמ' 63 ש' 9-11).
הבוחן נחקר ביחס לתמרור עצור מכיוון נסיעה של כלי הרכב היוצאים מיער הנקטפים, ולטעמו הוא לא רלוונטי בזירת התאונה ביום עריכת הסקיצה ואמר כי מדובר בתאונה עצמית "אירוע שנפתח כתאונה עצמית" ואת הסרטון קיבל בשלב מאוחר יותר (ע' 43 ש' 20-23).
" היה ונהג האוטובוס היה מגיע מיער הנקטפים הייתי מתייחס לתמרור כי הוא בכיוון נסיעתו" (ע' 44 ש' 12-13).
"כפי שעניתי מקודם, לא ייחסתי חשיבות בכלל לתמרור. זה לא רלוונטי לתאונה. גם היה שם בוטקה ולא ציינתי אותו כי הוא לא רלוונטי" (עמ' 44 ש' 9-10).
הבוחן לא מצא סימני צמיג כתוצאה מהסטייה "לשאלתך אם יש סימני צמיג כתוצאה מסטייה- אין סימני צמיג כי הסטייה היא סטייה פסיבית, הכוונה שחוסר תגובה של הנהג") עמ' 61 ש' 21-22).
כמו כן לא מצא סימני בלימה עובר לתאונה ואחריה (סע' 10 ת/1), דבר המעיד כי הנאשם כלל לא ניסה לבלום את הרכב ולהימנע מהתנגשות, אם ראה רכב אחר המפריע לו בנסיעה .
הבוחן שב והסביר מספר פעמים כי הנאשם לא טען שרכב הפריע לו וגם אם כך היה, הוא יכול היה לפעול אחרת ולמנוע את התאונה:
"... במקרה הספציפי הזה אני מצפה לחקירותיו של הנהג שטען שלא הייתה לו הפרעה כלל בעת נסיעתו אלא חזר וטען לרעש מוזר בכשל ששמע. היה ותעלה טענה להפרעה בתנועה, הרי שמדובר בעדות כבושה" (ע' 39 ש' 27-29).