שלוש החקירות תורגמו לנאשם מהשפה העברית לשפה הערבית, ותיעוד החקירות בוצע בשפה העברית בלבד. לא בוצע תיעוד חזותי (עמ 67 ש' 9).
ב"כ הנאשם מבקש לפסול עת החקירות כיוון שלא תועדו בשפה של הנאשם או באמצעי קולי או חזותי, בניגוד לסעיף 8 (1) ו (2) לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים ) התשס"ב 2002. לדבריו, בחקירה הראשונה הנאשם נחשד בין היתר בעבירה של הריגה, אשר לגביה חלה חובה לתעד את החקירה באמצעי חזותי לפי סעיף 7(1) לחוק הנ"ל .
משכך, לטענת ב"כ הנאשם, ההודעות לא מייצגות את אימרות הנאשם, אלא, לכל היותר את הבנתו של המתורגמן. לדבריו, הדברים נכונים בייחוד כאשר הנאשם חווה טלטלה קשה, פיזית ונפשית, במהלך התאונה, אשר הקשתה לסמוך על דברי הנאשם וזיכרונו, כפי שהעיד המומחה מטעם ההגנה.
עוד ציין ב"כ הנאשם את התנהלות החוקר במהלך החקירה, ובעיקר בחקירה האחרונה, כאשר ניסה לשכנע את הנאשם שהתקשה לצפות בסרטון, לאשר את התזה לפיה כלל לא היה רכב בקרבתו במהלך הנסיעה.
בע"פ 5954/06" יבגני סרנצ'וקוב נ' מדינת ישראל " נקבע:
"...תיעוד מלא ומדויק הוא שמאפשר לבית המשפט להתרשם מנסיבות מסירתן של הודאות, ומפרקטיקות החקירה הנוהגות. התיעוד הוא בבחינת חרך הצצה של הערכאות אל הנעשה בחדרי החקירות... (השוו: רע"פ 4142/04 מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי..."
בע"פ 9334/08 בית משפט עליון התייחס באריכות לחשיבות תיעוד, וקבע:
"סעיף 8 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002, קובע כי אם תועדה בתחנת המשטרה חקירת החשוד בכתב, יהיה התיעוד בשפה בה התנהלה החקירה, ואם לא ניתן לתעד את החקירה בשפה בה היא התנהלה, יש לתעדה בתיעוד חזותי או תיעוד קולי. בענייננו לא מולאה דרישה זו. במקרה הרגיל, אפשר ופגם זה היה מחליש מאוד את משקלה של ההודאה, ואף ייתכן כי היה יורד לשורש קבילותה. ואולם, בנסיבות מסוימות ניתן לבחון את משקל האמרה לגוף העניין, כדי לבחון האם רישומה חוטא לאמת (ראו: ע"פ 2285/05 מדינת ישראל נ' חמד, פסקה 4 לפסק דינו של השופט א' א' לוי (לא פורסם, 5.12.2005); ע"פ 3687/07 טוכלי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן (לא פורסם, 20.2.2008); השוו: ע"פ 2180/02 קאסם נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 642 (2002)). במקרה זה אין לומר כי רישום האמרה בשפה העברית פוגע במשקלה באופן ממשי. חוקר המשטרה שגבה את העדות דובר ערבית על בוריה, והוא העיד כי תרגם באופן סימולטני את דבריו של המערער במלואם. וכן, כי לאחר רישומם תרגם אותם למערער, אשר חתם על הדברים... כך, אין בפגם ברישום כדי להפחית באופן ממשי ממשקל האמרה...נוכח האמור, יש לדחות את טענות המערער בכל הנוגע לקבילות הודאתו ומשקלה".