מטרת הסעיף הנ"ל בחוק החוזים הינה למנוע התערבות בית-המשפט בשיקול-הדעת המקצועי של מוסד הלימוד, בכל הקשור למתן התואר או למתן הציון בבחינה כזו או אחרת.
לאור הוראת הסעיף, נקבע כי בית-המשפט לא ידון בתביעה למתן ציון לעבודת דוקטורט, וכן נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטה המורה על הפסקת לימודיו של סטודנט לרפואה, ואין מקום שבית-המשפט יקבע כי יש להעניק לסטודנט תואר בוגר.
עיין לעניין זה ב-ע"א 4106/11 ד"ר יצחק רויזמן נ' הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל-אביב [פורסם בנבו] (21/3/13).
- סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, קובע:
"מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמנהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו.
בסעיף זה, "עניינים אקדמיים ומנהליים"-לרבות קביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטות הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת."
סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה מעגן את עקרון החופש האקדמי, שהינו עקרון יסוד בפעולתם של המוסדות להשכלה גבוהה.
משמעות הדבר הינה כי בית-המשפט לא יתערב בפעולות של המוסד להשכלה גבוהה, הנוגעות באופן ישיר בתחומי המחקר וההוראה, וכאשר החופש האקדמי המוסדי כולל הן היבטים אקדמיים והן היבטים מנהליים.
בין העניינים האקדמיים, נכלל החופש של המוסד להשכלה גבוהה לקבוע מי רשאי ללמוד בו.
עיין לעניין זה ב-בג"ץ 5480/14 ועד ארגון הסגל האקדמי הבכיר באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים נ' המועצה להשכלה גבוהה [פורסם בנבו] (10/11/16).
בית-המשפט אף אינו מתערב בהחלטת מוסד אקדמי, הסבור כי סטודנט אינו עומד בדרישות המוסד, ואינו מורה למוסד האקדמי לקבל את הסטודנט בחזרה ללימודים, וזאת לאור תפקידו של המוסד האקדמי לשמור על רמה אקדמית נאותה, בהתאם לקריטריונים החלים באותו מוסד.
עיין לענין זה ב-ה"פ 30713-12-12 פלונית נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל [פורסם בנבו] (18/12/13) (להלן: "עניין פלונית").
עוד נפסק, כי ככל שקיימים חילוקי דעות האם סטודנט זכאי לקבל תעודה או תואר, העניין אמור להתברר ולהיות מוכרע על-ידי חברי הסגל המדעי של אותו מוסד לימוד אקדמי, ובית-המשפט אינו מתערב בעניינים אלה.
עיין לעניין זה ב-ע"א 319/65 דוד אלבלדה וישראל עזריאלי נ' האוניברסיטה העברית [פורסם בנבו] (30/1/65).
- על האמור לעיל יש להוסיף כי בהיבטים מסוימים, בעיקר אלה שאינם נוגעים בלב העשיה האקדמית, ניתן לראות במוסדות להשכלה גבוהה, המתוקצבים על-ידי הציבור, כגוף דו-מהותי, כך שלצד עקרונות המשפט הפרטי, חלים על מוסדות אלה גם עקרונות המשפט המנהלי.
מעבר לאמור לעיל, ברור כי לציבור יש עניין גבוה בכל הקשור למתן תואר ברפואה הניתן לסטודנט הלומד במוסד אקדמי, שכן לידע של סטודנט לרפואה, השפעה ישירה על הטיפול שיוענק לאחר מכן לציבור הנזקק לשירותים רפואיים והמקבל שירותים אלה מאותו סטודנט. זאת בהשוואה למידת העניין הפחותה שיש לציבור, בכל הקשור להענקת תואר על-ידי מוסד אקדמי, לדוגמא, בפילוסופיה.