מעיון בתמלילי השיחות עם המדובב עולה, כי גם בפניו דבק המערער בטענה כי הוא אינו מעורב ברצח ושרוב הפרטים אודות הפרשה ידועים לו מחוקריו (ת/40, עמ' 50, 122, 130-129, 140, 193, 204-203; ת/41, עמ' 24, 27, 41). לצד זאת, אין חולק כי במהלך שיחותיהם עודד המדובב את המערער למסור גרסה מפלילה המקטינה את חלקו ברצח ומעצימה את חלקם של שותפיו (ת/41, עמ' 14, 15, 19, 25, 36-35), וכן פעל לסייע למערער בגיבושה (ת/41, עמ' 19, 38, 44, 49-48, 77-75). עוד עולה, כי לאורך השיחות נקט המדובב לשון שאפשרה למערער להבין כי אם ימסור את הגרסה המפלילה ישתחרר במהרה (ת/41, עמ' 15, 16, 30, 32, 36, 40-39, 49, 73, 79-78).
- עוד אוסיף בנקודה זו, כי ביום 25.10.2007, במסגרת שיחותיו של המערער עם המדובב, ועוד בטרם מסר הודאתו, ביקש המערער בשעה 19:15 מהשוטר האחראי בבית המעצר להזמין את עורך דינו. המערער נענה בשלילה (ת/41, עמ' 26, 64). אף-על פי כן, כאמור בסביבות השעה 20:30 באותו ערב, יזם המערער את הפגישה עם חוקריו. בראשיתה של חקירה זו, הודע לו על זכותו להיוועץ בעורך דין, אך המערער בחר למסור הודאתו.
- עוד למען שלמות התמונה אציין, כי ביום 14.10.2007 נחקר זינאתי בחשד לרצח המנוח וסחיטת עוויד באיומים. בהודעתו אישר זינאתי כי הפעיל חוקר פרטי אשר תיעד במצלמתו מפגש שנערך בין עוויד לבין זאכיה. בהמשך, איים על עוויד כי אם לא יעביר לרשותו סכום כסף שלטענתו הוא זכאי לו בשל עסקת אדמות – יעביר את התיעוד לאחיה של זאכיה. ביום 17.10.2007 נחקר זינאתי פעם נוספת, ואישר כי ביום האירוע נפגש עם המערער ועוויד בחורשה בגעתון, אולם טען כי השניים הסיעו אותו לביתו לאחר שהחשיך, שם שהה עד למחרת. גם לאחר שעומת זינאתי עם המערער, דבק הוא בגרסתו וטען כי האחרון מנסה להטיל עליו את האחריות בגין מעשה שלא עשה.
הודאות המערער במשטרה
- כאמור, המערער מסר את הודאתו הראשונה בלילה שבין ה-25 ל- 26 (ת/13, ת/14). בהמשך לכך, בבוקר יום ה-26.10.2007 נערך למערער שחזור בזירת הרצח ובמקומות נוספים הרלוונטיים לאירועים נשוא כתב האישום, במהלכו חזר על הפרטים שמסר בהודאתו (ת/16). המערער מסר הודאה מפורטת נוספת ביום 28.10.2007, בה חזר על עיקרי הדברים (ת/17). באותו היום אף מסר המערער לידי החוקרים, באמצעות עורך דינו, מכתב שכתב ביום 27.10.2007 (ת/20), בו הוא מאשר כי הגרסה שמסר לחוקריו היא גרסת אמת. כמו-כן, בסמוך לאחר מסירת הודאתו הראשונה, נערכו למערער מספר עימותים עם עוויד וזינאתי, ואף באוזניהם חזר המערער על פרטי ההודאה וטען לאמיתותה (ת/23, ת/25 ו-ת/27).
כבר בשלב זה יצוין, כי לאחר שהוגש נגד המערער כתב אישום נפרד בגין ביצוע בצוותא של רצח המנוח, כפר המערער בעובדות כתב האישום, והציג בפני בית המשפט גרסה שונה מזו שמסר בהודאותיו במשטרה, גרסה עליה אעמוד בהמשך.
- מן ההודאות אותן מסר המערער במשטרה עולה כי החל מחודש מאי 2007 הושמעו כלפי המערער איומים מצד זינאתי, בשל מעורבותו בעסקי מכירת אדמות שניהל עם עוויד וזינאתי. עוד עולה, כי בצהרי יום ה-13.06.2007, עוויד, שהיה כאמור שותפו העסקי של המערער, השמיע באוזני המערער כי בכוונתו להרוג את זינאתי. משהביע המערער התנגדות לרעיון, אמר עוויד כי התבדח. בנסיבות אלו, החל המערער לחשוש לחייו. למרות זאת, עוד באותו היום נפגשו שלושת השותפים בחורשה ליד קיבוץ געתון, עשו מנגל ושתו שתייה חריפה, כאשר בין השלושה שוררת אווירה של מתיחות וחוסר אמון. בעיצומו של ויכוח בין עוויד לזינאתי בנוגע לעסקאות מכירת האדמות, הורה זינאתי למערער להתקרב אליו ואל עוויד. משהתקרב המערער, אמר לו עוויד: "היום יוסף ייהרג", בכוונו למנוח. מיד לאחר מכן הורה עוויד לזינאתי "לך תעשה מה שסיכמנו". זינאתי אז נטל את מכשיר הסלולר השייך לעוויד, התקשר למנוח והציע לו להיפגש על-מנת להראות לו תמונות וקלטת בנושא הקשור אליו. בתום שיחת הטלפון ניגש זינאתי אל המערער ואיים עליו שאם ייוודע למישהו דבר התכנית "אתה והבית שלך תהפכו לאפר". כמו-כן צוין כי לאחר מכן עוויד ריסק את מכשיר הסלולר ממנו בוצעה השיחה, באמצעות אבן.
- המערער הוסיף וסיפר בהודעתו, כי במהלך הישיבה בחורשה בגעתון, סיכמו השלושה על התכנית להמית את המנוח. סוכם כי עוויד וזינאתי ימיתו את המנוח בחניקה בחורשה הסמוכה לצומת כברי. על המערער הוטל להסיע את עוויד לנקודת המפגש עם המנוח, להגיע לחורשה מוקדם ולחנות את רכבו במקום נסתר, על-מנת לוודא כי אף אדם לא מגיע למקום. כמו-כן הוטל על המערער לנסוע בעקבות רכבו של המנוח, בו תובל גופתו על-ידי עוויד, לכביש גבסיה, במטרה למלט את עוויד מהמקום, לאחר שיביימו תאונת דרכים. עוויד וזינאתי סיכמו ביניהם כי במהלך 30-20 דקות לפני ביצוע הרצח, לא ייערכו ביניהם שיחות טלפוניות. עוד סוכם, כי במקרה בו תיערך חקירה בנוגע לרצח, יטענו המערער ועוויד כי פגשו במנוח ביום הרצח בסופר הנמצא באבו-סנאן, וכי המערער הביע עניין ברכבו של המנוח מתוך כוונה לרוכשו.
- לאחר שהשלימו את חלוקת התפקידים ביניהם, יצאו השלושה ברכבו של עוויד לעבר אבו-סנאן, שם הורידו את זינאתי בביתו. עוויד והמערער המשיכו בנסיעה, כאשר במהלכה התקיימה שיחת טלפון בין עוויד למנוח, בה סוכם כי המנוח יגיע לתחנת אוטובוס בצומת אבו-סנאן ברכבו, שם יפגוש את עוויד. עוויד אמר למנוח להגיד למשפחתו כי הוא יוצא לכיוון בית החולים בנהריה "בתירוץ שהוא לא מרגיש טוב" (ת/17). בהמשך לכך, הוריד המערער את עוויד בתחנת האוטובוס שסוכמה כנקודת מפגש עם המנוח, והמשיך לכיוון החורשה בכברי. כאשר הגיע לחורשה, התקשר לעוויד ודיווח לו כי השטח פנוי.
- לאחר מספר דקות הגיעו לחורשה עוויד והמנוח ברכבו של המנוח. השניים ירדו מן הרכב והתיישבו משני צידיו של ספסל אבן במקום. כעבור מספר דקות הגיע גם זינאתי לחורשה, וחנה את רכבו כך שהוא חוסם את רכבו של המנוח. זינאתי ירד מן הרכב והתיישב על הספסל לצד המנוח. בשלב זה "קפץ" זינאתי לעבר המנוח והחל חונק אותו בידיו, כאשר עוויד מחזיק את ידיו של המנוח ומונע ממנו את האפשרות להתנגד. בשלב מסוים סמוך לביצוע הרצח, ירד המערער מן הרכב, התקרב ונעמד במרחק של כ-10 מטרים ממקום ההתרחשות.
- לאחר הדברים האלה, גררו עוויד וזינאתי את גופת המנוח לתוך רכבו והניחו אותו במושב ליד הנהג. מיד לאחר מכן עלה זינאתי לרכבו ועזב את המקום; עוויד עלה לרכבו של המנוח והחל לנסוע לכיוון צומת גבסיה, כאשר המערער בעקבותיו, נוהג ברכבו של עוויד. בקרבת צומת גבסיה פנה עוויד שמאלה, והמערער אחריו, ונכנס לכביש צדדי. או-אז ביצע עוויד פניית פרסה והפנה את רכבו של המנוח לכיוון הכביש הראשי. בשלב זה ביקש עוויד מהמערער שיסייע לו בהעברת גופת המנוח למושב הנהג. המערער סירב, ועל-כן נאלץ עוויד להעביר את הגופה לבדו. עוויד העביר אז את ידית ההילוכים ברכב למצב 'נסיעה', במטרה שמות המנוח ייחזה להיות תוצאה של תאונת דרכים או של התקף לב. מיד בסמוך לכך תפס עוויד את מקומו של המערער ליד מושב הנהג של רכבו, והשניים נסעו מן המקום לכיוון חורשה אחרת, הסמוכה לצומת כברי. בהגיעם לחורשה החנו עוויד והמערער את הרכב בנקודה פנימית, באופן שאמור היה להעיד על כך שהם יושבים שם זמן רב, שתו ויסקי ואכלו את המצרכים שקנו בסופר באבו-סנאן. בשלב מסוים הגיע למקום גם בנו של עוויד, מוסטפא. לאחר זמן מה עזבו השלושה את המקום. עוויד והמערער המשיכו לביתו של עוויד, שם שתו קפה. לבסוף נפרד המערער מעוויד ונסע לביתו.
- יצוין, כי כאמור ביום 28.10.2007, במהלך פגישה שנערכה בין המערער לבא כוחו, נמסר לידי החוקרים מכתב שכתב המערער יום לפני כן (ת/20). במכתב טען המערער לחפותו, והוסיף כי הגרסה שמסר לחוקריו היא גרסת אמת, לאחר שהובטח לו כי ישמרו על משפחתו. עוד יצוין, כי בהודאותיו הראשונות טען המערער כי אינו יודע מה הניע את עוויד וזינאתי לרצוח את המנוח. בהודאתו מיום 28.10.2007 העלה השערה כי המניע קשור לעסקת האדמות (ת/17).
גרסת המערער בבית המשפט