- הגרסה אותה מסר המערער בבית המשפט דומה בעיקריה לגרסה שמסר בהודאותיו במשטרה. בתשובתו לכתב האישום הודה המערער כי בשעות אחר הצהריים של יום האירוע, נפגש עם עוויד וזינאתי במקום המתואר בכתב האישום. ואולם, כפי שיפורט להלן, חלקו של המערער באירועים צומצם כעת באופן ניכר.
לפי גרסתו בבית המשפט, ביום האירוע נפגש המערער עם זינאתי ועוויד בחורשה הסמוכה לקיבוץ געתון, ושמע באקראי חלקים משיחתם בנוגע ל"פגישה קשה" שעתידה להתקיים בינם לבין המנוח, בקשר לקלטות ותמונות המתעדות את עוויד עם אשת המנוח. הוא הוסיף כי דובר על כך שהפגישה עשויה לכלול "מכות או צעקות". זינאתי הבחין בכך שהמערער האזין לחלק מן השיחה, ולכן הורה לו להצטרף אליו ואל עוויד לפגישה עם המנוח, ואף איים עליו כי יפגע במשפחתו אם יסרב.
- בהמשך לכך, נסעו השלושה יחד לביתו של זינאתי, והורידו אותו שם. לאחר מכן, המשיכו עוויד והמערער בנסיעה, שבמהלכה שוחח עוויד עם המנוח בטלפון, וקבע להיפגש עמו בצומת אבו-סנאן. המערער הוריד את עוויד בנקודת המפגש, ולאחר מכן המשיך בנסיעה לכיוון החורשה, שם לטענתו הורו לו עוויד וזינאתי להמתין, ללא מטרה מוגדרת כלשהי. לאחר הגעתו, טלפן המערער לעוויד, על-מנת לוודא שהלה פגש במנוח. לטענתו, סבר כי תפקידו היה ללכת לאסוף את עוויד מן הצומת, אם "הוא לא מצליח לפגוש את המנוח".
- במהלך ההמתנה בחורשה, הבחין המערער ברכב מגיע למקום, ולאחריו רכב נוסף, אך בשל החושך ששרר באותה שעה לא זיהה את הרכבים. לטענתו, הוא נותר ישוב ברכבו, ומשכך לא ראה את שהתרחש במקום בשלב זה. כעבור מספר דקות, כשראה ששני הרכבים מתחילים לצאת מן החורשה, החל בנסיעה אחריהם. המערער זיהה את רכבו של זינאתי ממשיך לכיוון שיח' דנון ואילו את הרכב הנוסף, אשר זיהה בתור רכבו של המנוח מסוג 'אופל קאדט', פונה לכיוון צומת גבסיה, כאשר עוויד נוהג בו. המערער המשיך בנסיעה בעקבות רכבו של המנוח, מאחר שחשב כי יצטרך להסיע את עוויד לביתו.
- עוויד הגיע ברכבו של המנוח לכביש גבסיה, ביצע פניית פרסה, ירד מהרכב, וקרא לעבר המערער "תבוא תעזור לי, אני רוצה להזיז את המנוח מהכסא שליד הנהג". או-אז הבין המערער שהמנוח נרצח. לטענתו, נכנס להלם בעקבות כך, וסירב לבקשתו של עוויד. עוויד נאלץ להעביר לבדו את הגופה, במטרה לביים תאונת דרכים. בהמשך, שאל המערער את עוויד מספר פעמים מה קרה, והוא השיב כי "הם הרגו אותו, הוא וחאמד". המערער ועוויד המשיכו בנסיעה ברכבו של עוויד לחורשה סמוכה לצומת כברי. בדרך, תיאר עוויד למערער כיצד הוא וזינאתי חנקו את המנוח, והדגים את אופן החניקה. ובמילותיו של המערער:
"נסענו לחורשת כברי. בדרך, אני שאלתי אותו עוד פעם. כי הייתי בהלם. שאלתי אותו "למה הבן אדם מת". הוא אמר לי "חאמד חנק אותו" וכאמל החזיק לו את הידיים והוא גם הדגים לי את זה. הוא הדגים לי איך הוא החזיק לו את הידיים וחאמד חנק אותו." (עמ' 168-167 לפרוטוקול).