פסקי דין

תפ (רמ') 42032-10-17 מדינת ישראל נ' חיים אריה שטיינברגר

27 ינואר 2020
הדפסה
בית משפט השלום ברמלה
ת"פ 42032-10-17 מדינת ישראל נ' שטיינברגר ואח'

 

 

 

בפני כבוד השופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי

 

 

 

בעניין:

 

מדינת ישראל
משטרת ישראל
תביעות שלוחת רמלה
באמצעות ב"כ עוה"ד אלמוג בן חמו

 
   

 

המאשימה

 

   

נגד

 

  1.חיים אריה שטיינברגר
באמצעות ב"כ עוה"ד אורי בן נתן
2.אברהם עמר (אסיר)
באמצעות ב"כ עוה"ד רוית מוחבר
 
    הנאשמים

 

 

 

הכרעת - דין

 

 

החלטתי לזכות את נאשם 1 מחמת הספק מהמיוחס לו בכתב-האישום ולהרשיע את נאשם 2 בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.

הערה מקדימה: בסיכומיהם התייחסו הצדדים גם לראיות שלא הוגשו במשפט (הגדילה המאשימה בעניין זה להפנות אף להסברים שונים שנמסרו במסגרת דיוני החיסיון במעמד צד אחד), או שאוזכרו בעקיפין על-ידי עד כזה או אחר, ועל כן מובהר בזאת, כי הכרעת-דין זו מתבססת אך ורק על עדויות וראיות קבילות – כאלו שהוגשו כדין במסגרת ההליך העיקרי, או על הסברים שנמסרו בידי עדים שהעידו (להבדיל מהסברים שונים מאת ב"כ הצדדים) ושמעוגנים בחומר הראיות שהוגש.

א.  כתב-האישום וזירת המחלוקת:

בכתב-האישום המקורי ייוחסו שני אישומים, שאחד מהם הוסר ונותר האישום הבא:

נאשם 1 הינו עורך-דין, חבר לשכת עורכי-הדין בישראל, העוסק בתחום המשפט הפלילי.

בזמן הרלוונטי, היה נאשם 2 אסיר בכלא איילון באגף ההפרדה.

בזמן הרלוונטי, העניק נאשם 1 לנאשם 2, שירות משפטי ובמסגרת זו נהג לבקרו בבית-הכלא.

נטען, כי בתאריך 4.4.17 נפגשו שני הנאשמים בתא הביקורים שבבית-הכלא, כאשר מחיצת הזכוכית שבין השולחנות הייתה פתוחה.

נטען, כי בעת הביקור, נטל נאשם 1 מכיס מכנסיו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.9404 גרם נטו, אשר היה עטוף בנייר טואלט והניחו מתחת קלסר המסמכים עמו הגיע למפגש, באופן מוסתר ממצלמות האבטחה.

נאשם 2 הושיט את ידו מתחת לקלסר ונטל לידיו את הסם הנ"ל.

לאחר מכן, הניח נאשם 2 את עטיפת הסם הנ"ל במרכז השולחן, הוא פתח באמצעות מצית את שקית הסם, צרך חלק ממנו ואת היתרה הטמין בין תחתוניו.

בהמשך, במהלך חיפוש שנערך אצל נאשם 2 נמצא הסם הנ"ל.

בשל כך, הואשם נאשם 1 בעבירה של אספקת סם מסוכן לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 ואילו נאשם 2 הואשם בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7 (א) + 7 (ג) רישא לפקודה הנ"ל.

נאשם 1 מסר תגובה כתובה, שבמסגרתה אישר את קיומו של המפגש המתואר.

הוא מסר כי לבקשת נאשם 2 הוא הוציא ממכנסיו נייר טישו ריק, שלא הכיל בתוכו סם ושלא הוסתר ממצלמות האבטחה ומסר אותו לנאשם 2.

נאשם 2 מסר תגובה כתובה דומה, שבמסגרתה אישר שקיים את המפגש עם נאשם 1, במסגרת יחסי עורך דין – לקוח.

לדבריו, נאשם 1 מסר לידיו נייר טואלט בלבד, ללא שום סם בתוכו וטען שהסם שנתפס לאחר מכן, היה על גופו עוד בטרם המפגש עם נאשם 1, לצריכתו העצמית.

1
2...44עמוד הבא