עם זאת קיימות מדינות שלא אימצו משטר של הטלת אחריות פלילית על תאגידים, אך מאמצות דרך זו או אחרת של פיקוח על פעילות עבריינית של תאגידים גם אם לא בהליך פלילי ממש (ראו לעניין זה: אסף חמדני, שם. עוד ראו: Carol R. Goforth, "'A Corporation Has No Soul' – Modern Corporations, Corporate Governance, and Involvement in the Political Process", 47 Hous. L. Rev. 617, 629-30 (2010) אם כי עדיין יש הטוענים כי יש להסתפק באחריות מנהלית (לביקורת זו ראו, בין רבים: Samuel W. Buell, "Criminal Procedure within the Firm", 59 Stan. L. Rev. 1613, 1662 (2007); עוד ראו: Gregory M. Gilchrist, "The Expressive Cost of Corporate Immunity", 64 Hastings L. J. 1, 5 (2012)). גישה שונה במקצת נוקט אסף אקשטיין, במאמרו: "על הֶסְדֵּרים מוסכמים ומינוי מפקח כתחליף לאכיפה פלילית נגד תאגידים", צפוי להתפרסם במחקרי משפט, כרך לב, ניתן לצפייה ב- https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2927678. בעמ' 3 למאמר (טרם פרסומו) מציין אקשטיין כי: "כי אותם השיקולים [שיקולי הענישה] לפחות חלקם, קיימים בעוצמה פחותה עת עסקינן באכיפה פלילית המכוונת לתאגידים", ועל כן לדעתו יש לשקול הסדרי ציות מנהליים של חברות. עם זאת, לא ארחיב בעניין זה כיוון שבישראל אומץ הכלל של אחריות פלילית על תאגיד.
ניתן לסכם חלק זה ולומר כי דבריו של כב' הנשיא ד"ר משה זמורה שקבע כי יש להטיל אחריות פלילית על תאגידים בשל היותם מעורבים בחיי הכלכלה, יפים שבעתיים היום, כשבעים שנים מאוחר יותר, כאשר התאגידים הם השחקנים המרכזים בחיינו בכללותם, לרבות בחיי המסחר והכלכלה.
במקרה שלפניי מתחייבת הטלת אחריות על התאגיד, הן בשל מעמדם של תאגידים כיום ומעורבותה של חברת סימנס במכרזים בכלל ובחברת החשמל בפרט יעידו (הכל כאמור בכתב האישום), הן בשל ההתפתחויות בדיני העונשין בהקשר זה, כאשר עבירות מסוג מתן שוחד והלבנת הון בהן נחשדת המערערת, מבוצעות לא אחת על ידי תאגידים.
חברי, כב' השופט בני שגיא, שגזר את דינם של מקבלי השוחד בפרשה (במסגרת הסדר טיעון, גזר הדין מיום 13.6.17, בפסקה 13 לגזר הדין), עמד על החומרה שבמעשי הנאשמת (כמובן, הכל בהנחה שיוכחו עובדות כתב האישום, אך זו ההנחה עליה מתבססים הצדדים בטיעונים המקדמיים):
"הפרשה שלפנינו חמורה כמעט בכל קנה מידה, ומלמדת על תרבות של שחיתות עמוקה אשר פשתה בחברת החשמל בדרגים הבכירים ביותר. החלטות מקצועיות הנוגעות למכרזים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, אשר להם השלכות ציבוריות וחברתיות משמעותיות, התקבלו בצדם של תשלומי שוחד בסכומים גבוהים אשר שילמה חברת סימנס באופן שיטתי לגורמים בכירים בחברת החשמל, אותם סימנה כבעלי השפעה....כתב האישום פרש מעין "מפעל שוחד" שהפעילה סימנס במדינת ישראל, באמצעותו שילמה סכומי כסף משמעותיים לגורמים רבים ובהם הנאשמים כמפורט בכתב האישום..."