הטענה השלישית, נוגעת לאכיפה בררנית לה טוענת הנאשמת, ובכך אפנה לדון עתה.
5.2.1 הפליה בהעמדה לדין - אכיפה בררנית
הנאשמת טוענת, כאמור, כי בעצם מתן החסינות לאהרונסון, וייס והירש, והעמדתה שלה לדין, היחידה מבין נותני השוחד, יש משום אכיפה בררנית. טענת האכיפה הבררנית (או האכיפה הסלקטיבית) נמצאת כיום במשפט הפלילי הישראלי בגדרה של טענת ההגנה מן הצדק (סעיף 149 (10) לחסד"פ, ולפיה הרשויות אינן רשאיות להבחין, לצרכי העמדה לדין בין בני אדם דומים או מצבים דומים על יסוד שיקולים זרים שלא מטעמים ענייניים (על שיקול דעת בהעמדה לדין ראו: דניאל פרידמן, "שיקול דעת שיפוטי בהעמדה לדין פלילי" הפרקליט לה' 155 (1983) וכן: מרדכי קרמניצר, "האם המשפט הפלילי – ידו בכל?", בתוך: ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופסור דניאל פרידמן (נילי כהן ועופר גרוסקופף, עורכים, תשס"ח-2008).
הבסיס הרעיוני לכלל זה הינו עקרון השוויון, חשיבותו, והפגיעה הקשה שבסטייה ממנו. בבג"ץ 935/89 גנור נ' היועמ"ש, פ"ד מד (2) 485, 512 (1990), קבע כב' הנשיא א' ברק:
"בהפעילו את שיקול-דעתו, חייב תובע לפעול מתוך שוויון וללא הפליה... הפעלה ראויה של ההליך הפלילי מבוססת על אמון הציבור ברשויות התביעה ועל אמונה כי הן מקבלות החלטותיהן מתוך שוויון. הגשת אישומים בדרך מפלה פוגעת באמון הציבור ברשויות התביעה. פגיעה זו קשה היא למשטר הדמוקרטי. קושי זה הוא משולש: ראשית, שימוש מפלה בכוח התביעה פוגע בהנחות שביסוד הענקת שיקול-דעת לתובע; שנית, הפליה בהגשת אישומים פוגעת באמון שהציבור רוחש לרשויות התביעה בפרט ולרשויות שלטון בכלל, ובכך מכרסמת בעבותות, המקשרים את בני החברה; שלישית, הפעלה לא שוויונית של כוח התביעה פוגעת בכוח המרתיע של המשפט הפלילי"
בית המשפט עמד בהרחבה, לראשונה, על עילה זו ומרכיביה, בשנת 1999 בבג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר שבע, פ"ד נג (3) 289 (1999, להלן: עניין זקין). למרות, שהטענה עלתה ונדונה בכלליות גם קודם לכן (ראו למשל דבריו של כב' המשנה לנשיא, השופט מ' חשין בע"פ 3520/91 תורג'מן נ' מ"י, פ"ד מז (1) 441 (1993). בעניין זקין, נדונה העמדה לדין לעניין חוקי עזר בנוגע לשילוט, כשנטען שהועמדו לדין רק מי שכתבו דברי ביקורת ומחאה נגד ראש העירייה. כב' השופט י' זמיר עמד על מהותה של האכיפה הבררנית (שם בעמ' 305): "אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או על יסוד שרירות גרידא".