הנאשמת טוענת לשלושה עניינים המחייבים ביטול כתב האישום בעניינה מחמת הגנה מן הצדק. הראשון, עניין השיהוי, שסוכם כי ידון בסיום ההליך העיקרי. השני, נוגע לפגיעה בנאשמת כתוצאה משימוש בהודעות ועדויות עדי המדינה כנגדה, עדים שהם אורגנים שלה. בעניין זה דנתי באריכות בהקשר של כלל הפסילה. אכן, ההגנה מן הצדק רחבה וגמישה מכלל הפסילה, הן במובן השיקולים הנלקחים בחשבון במסגרתה שהם רחבים יותר, הן לעניין הסעד שגם הוא גמיש. בנוסף, כפי שציין בית המשפט בעניין בורוביץ (עמ' 830, פסקה 43):
" יושם אל לב כי המדובר בשני מסלולי בחינה נפרדים שנועדו לקדם תכליות ערכיות שונות: המבחן הראשון נועד לקדם אינטרסים ציבוריים רחבים הקשורים בניהולם של הליכים פליליים, כצדק והגינות. בגדרו של מבחן זה פועלת, בין היתר, ה"הגנה מן הצדק", שעליה עמדנו לעיל....ואילו ביסוד המבחן השני – המבוסס על דיני הראיות – ניצב אינטרס ציבורי מרכזי אחד והוא חקר האמת. ברם אף שהמדובר בשני מבחנים שונים ונפרדים, קיימות ביניהם השפעות גומלין. כך למשל האינטרס הציבורי בחקר האמת נמנה עם מרכיביהם האפשריים של מושגי הצדק וההגינות... לפיכך מתן תשובה שלילית לשאלה כלום פגמי החקירה השפיעו על רמת הוכחתן של העבירות, עשוי להשפיע על ההכרעה בשאלה אם קיומו או המשכתו של ההליך מוצדקים והוגנים. הוא הדין בהיפוך היוצרות: האינטרסים הציבוריים הקשורים בהליך הפלילי – ובהם צדק והגינות – משפיעים על הגדרת מושג ה"אמת" שההליך יהיה מצופה לבססה. כך למשל הם קובעים כי ניהול הליך פלילי הינו מוצדק והוגן מבחינה חברתית רק אם ה"אמת" המפלילה תוכח בגדרו מעבר לספק סביר. האינטרסים שבשמירת שורת הצדק וההגינות עשויים אף להצדיק את פסילת קבילותן של ראיות מסוימות משיקולים החורגים במוצהר מחקר האמת העובדתית הצרופה ....זוהי תוצאת הפעלתה של דוקטרינת פרי העץ המורעל באותן שיטות משפט המכירות בה, וזוהי גם אחת מתוצאות הפעלתה האפשריות של דוקטרינת ההגנה מן הצדק.
עם זאת, כיון שבעיקר השיקולים דנתי ארוכות במסגרת כלל הפסילה, וכיוון שמרבית השיקולים דומים, אין לי אלא להפנות לדברים שאמרתי שם. אין מקום, וודאי שלא בשלב המקדמי, לחזור על הדברים. אציין רק כי במקרה שלפניי מדובר בזכויות "חלשות" באופן יחסי, כיון שמדובר בתאגיד, ובנסיבות אותן פרטתי. בנוסף, לא ברור על סמך אילו ראיות תורשע הנאשמת, אם תורשע, כאשר כעת נוספו לרשימת עדי התביעה חלק ממקבלי השוחד שדינם נגזר. לאור האמור, כדי לבחון את כלל הנסיבות, כאמור בפסק דינו של כב' השופט נ' הנדל בעניין גוטסדינר, יש להמתין בעניין זה לסיום ההליך העיקרי.