יצויין, כי ביומנו של הנאשם 1 (ת/363), כתב נאשם זה את השם אפרים מאיר וחברת "אהבת איתן" מבית-אל (השייכת לאפרים מאיר), בתוספת מספר הפקס 02-9973508, השייך לאפרים מאיר.
להשלמת התמונה, אציין כי הנאשם 3, מסר באמרתו במשטרה (ת/330), פרטים כוזבים בנוגע למכתב (ת/292), אשר שלח לנציג הספק, מר עלי סדיק, בכך שסיפר כי קיבל את פרטיו של ג'ק כהן מבנק המזרחי, מאדם בשם ג'מאל, מחברת ICC, ולאחר זאת, העביר את המכתב אל הספק. באותה אמרה, לא היה לנאשם 3 כל הסבר לעובדה כי אין מדובר למעשה, במכתב של בנק המזרחי, וכי מספרי הטלפון המופיעים על-גבי המכתב, אינם קיימים בבנק.
כאמור, בבית המשפט, שינה הנאשם 3 את טעמו, והודה כי שיקר לחוקריו גם בהקשר זה. על יסוד העובדות שתוארו לעיל, ניתן לקבוע בבירור כי הנאשמים 1 ו- 3 עומדים מאחורי משלוח המכתב הכוזב (ת/292), אל נציג הספק, על-מנת להניח את דעתו כי מדובר בעסקה אמיתית, וכי הבנק ערב לתשלום הכספים, עם קבלת הדוקומנטים הדרושים. שני הנאשמים ידעו בבירור כי מדובר במצג שווא כלפי הספק, וכי בנק המזרחי אינו מעורב, כלל ועיקר, בעסקה זו, וכי לא הייתה כל מחוייבות של הבנק לכסות את עלות היבוא.
אשר להפעלתו של אפרים מאיר, על-מנת שזה יתחזה כנציג הבנק ויאשר את אמיתות העסקה נראה כי הדבר היה פרי תכנונו של הנאשם 1, בידיעתו ובהסכמתו המלאה של הנאשם 3, אשר כאמור, ציין את מספרי הטלפון של אפרים מאיר, באותו מסמך ששיגר לנציג הספק.
כפי שקבעתי לגבי האישום השלישי, אין כל ספק בעיניי כי גם על-גבי הדוקומנטים הנוגעים לאישום הרביעי, הוטבעה חותמת היסב מזוייפת של הבנק הערבי. עדותו של נציג הבנק, עוה"ד נעים פאדל, ממנה עולה בבירור כי אין מדובר בחותמת של הבנק הערבי, מקובלת עליי לחלוטין. העד הציג דוגמאות לשטרי מטען, עליהם הוטבעה חותמת היסב של הבנק הערבי, במתכונת שונה מזו שהוטבעה על-גבי שטרי המטען, בפרשיות נשוא האישומים 3 - 7. כמו כן, אין מדובר כלל בחתימות של מורשי החתימה בבנק.
למעשה, אין צורך לחקור בעניין זה יתר על המידה, משאין חולק כי הדוקומנטים לא נפדו על-ידי מאן דהוא, ולא שולמה כל תמורה עבורם, כך שלא יכול להיות כל ספק כי החותמות והחתימות שהוטבעו על-גבי העתקי שטרי המטען, לא היו אותנטיים, ולא נעשו על-ידי נציגי הבנק הערבי, ברשות ובסמכות.
ראיה נסיבתית חשובה לזיוף חותמות ההיסב של הבנק הערבי, הינה כאמור, הפנייה לאפרים מאיר, על-מנת להשיג נייר רשמי של הבנק הערבי, דבר המחזק את הטענה, כי החותמות המזוייפות הוכנו על-ידי הנאשמים 1 ו- 3, או על-ידי מי מטעמם, והוטבעו על-גבי שטרי המטען.