אפרים מאיר העיד כי הבקשה באה מטעמם של שני הנאשמים "הדבר הבא היה כמובן בקשה לנייר, אבל זה היה משניהם ונתנו לי פקס, תעביר לי את זה ל 04- וכך עשיתי. העברתי את זה לפקס שמופיע... לי אין אותו והיה לי גם קשה להשיג את פריזי כי הטלפונים שלו היו לא זמינים" (עמ' 2327 לפרוטוקול, ש' 11 - 14).
אפרים מאיר מסר כי ידע שהנאשם 3 מתגורר בצפון הארץ, באזור חיוג 04, והוא הוצג על-ידי הנאשם 1 "כשותף לכל דבר ועניין" (ש' 24).
העד הוסיף כי הקשר עם הנאשם 3 לא היה רציף "אלא כאשר אמרו לי תשמע, יתקשר אליך מישהו מחו"ל ויבקש אישור לדבר הזה..." (ש' 29).
כאמור, על יסוד הראיות הנסיבתיות שפורטו לעיל, הנני קובע כי הנאשמים 1 ו- 3, הם אלה שהכינו את החותמת המזוייפת של הבנק הערבי, והם שהטביעו אותה על-גבי שטרי המטען. הגם שהרוח החיה בפרשה זו, כמו גם במרבית הפרשיות האחרות, היה הנאשם 1, יש לראות את הנאשם 3 כמבצע בצוותא, ולא רק כמסייע של תכנית המרמה בהקשר לאישום הרביעי.
אינני מקבל את טענות ב"כ הנאשם 3, לפיהן נאשם זה הולך שולל על-ידי הנאשם 1, וכאשר העובדות מדברות בעד עצמן, ומלמדות כי הספק, אשר עמד בקשר ישיר ומתמיד עם הנאשם 3, לא קיבל את התמורה בגין הטובין שנשלחו על-ידו ושוחררו, אין ספק כי הנאשם 3 אחראי לדבר, באותה מידה כמו הנאשם 1.
לחיזוק הראיות הנוגעות להכנת החותמות המזוייפות ולהטבעתן על-גבי שטרי המטען, ניתן להצביע על דבריו של יהושע שלוש, בשיחתו המוקלטת עם הנאשם 3, באומרו "עזוב זה שטויות זה בנק ערבי, ערב בנק, אז היה מישהו מרמאללה שקיבל 100 דולר, הלך סידר את החותמת, את הכל בבנק", דברים ברורים המדברים בעד עצמם.
על חלקו של יהושע שלוש בפרשה זו, אעמוד בהרחבה בהכרעת דינו הנפרדת.
אשר לנושא אי התשלום בגין המשלוח ושחרור הטובין בישראל, כבר ציינתי בדבריי הקודמים, כי הראיות מלמדות בבירור, כי הספקים השונים לא קיבלו כל תמורה בגין הטובין ששלחו, וככל שקיימת טענה אחרת בפי ב"כ הנאשמים, היה עליהם להציג ראיה כלשהי לעניין זה, ולוּ דלה וכללית ביותר.
בכך אין משום היפוך נטל הראיה, שכן ניתן ללמוד ממכלול הראיות, כי הדוקומנטים השונים לא נפדו כדין, ועל כן אין כל בסיס ממשי לטענה כי שולמה תמורה כלשהי לספק.
זאת ועוד, ניתן גם ללמוד ממכתב ששלח הספק, במסגרת האישום השלישי, כי הוא מבקש למנוע את שחרור הטובין ולהחזירם לנמל המוצא, בשל החשד כי הוכנה הסבת בנק מזוייפת (ת/20). זאת, בנוסף לעדותו הברורה של מנהל המכירות של הספק, נשוא האישומים 4 ו- 5, מר עלי סדיק, אשר מסר כי לא התקבלה כל תמורה בגין הטובין שנשלחו לישראל.