יצויין, כי לדברי פנחס בסון, הזדהה הנאשם 1 בתחילה בשם אבי, ולאחר מכן תיקן עצמו, ומסר כי שמו חיים זרוק.
ב"כ נאשם 1 טוענים בתוקף, כי פנחס בסון הינו עד בלתי מהימן, וכי אין לייחס כל אמון לטענתו, לפיה התחזה הנאשם 1 בפניו, כחיים זרוק.
העד בסון נחקר חקירה נגדית ממושכת ומפורטת, אך עמד על דעתו, כי מי שעמד עימו בקשר ישיר והדוק, היה הנאשם 1.
לאחר שבחנתי את עדותו של פנחס בסון, לא מצאתי כל סיבה שלא ליתן את מלוא המשקל לדבריו, לפיהם הגורמים שהפעילו את החברות ICT, JCC ו-סווילה, היו יהושע שלוש (ICT ו- JCC בלבד) והנאשם 1, אשר הציג עצמו, בכזב, כחיים זרוק.
נזכיר כי אין זו הפעם הראשונה שבה נוהג הנאשם 1 להציג עצמו בשם בדוי, וכזכור, עשה כן גם במשרדי חברת "מגדל", עת הציג עצמו בשם "אבי", הוא השם שמסר הנאשם 1 בתחילה, גם לפנחס בסון.
אני דוחה מכל וכל את הכחשתו השקרית של הנאשם 1 בהקשר זה, וקובע כעובדה כי הוא זה שעמד מאחורי החברות הרלוונטיות, תוך התחזות כאחר.
חיזוק ממשי לעובדה זו, ניתן למצוא גם בדבריו של יהושע שלוש, בשיחתו המוקלטת עם הנאשם 3, שם אמר "אחר-כך אורי חיפש מנהל חשבונות, אז נתן הרפז הביא את המנהל חשבונות שלו מתל-אביב, אני הייתי פעם אצל המנהל חשבונות הזה, הוא יודע שאני שלוש יהושע, אבל מי שנתן לי את החומר זה הכל אורי, ואורי הציג את עצמו בשם אחר". חיזוקים נוספים ניתן למצוא במספרי הטלפון שהיו ברשותו של פנחס בסון, שאין מחלוקת כי הם שייכים לנאשם 1.
עמדתי בדבריי הקודמים על חוסר מהימנותו של הנאשם 1, בהקשרים שונים, והנני קובע כי אף בשאלה זו, הייתה עדותו של הנאשם 1, בלתי מהימנה, וכדרכו, לא בחל באמירת דברי כזב ושקר, במרבית הנושאים עליהם העיד בתיק זה, ובכלל זה בשאלת קשריו עם פנחס בסון.
כפועל יוצא מהאמור לעיל, ניתן לקבוע כי כאשר הציג עצמו יהושע שלוש, כנציג חברת ICT, על-מנת לקבל העתק משטר המטען? כדי להטביע עליו את חותמת ההיסב המזוייפת של הבנק הערבי, הרי שהוא עשה כן בידיעתו ועל דעתו של הנאשם 1, שאף הוא עמד מאחורי חברת ICT.
הטובין, נשוא אישום 4, שוחררו על-פי רשימון יבוא (ת/114), בשם היבואן, כביכול, חברת JCC, ובאמצעות עמיל המכס נח ניב. כאמור, שוחררו הטובין על סמך העתק מסמך הובלה אווירי, הנושא חותמת היסב מזוייפת של הבנק הערבי.
לרשימון היבוא צורף חשבון ספק מזוייף מאת החברה Trust Exports Pte Ltd, כאשר הסכומים המופיעים בחשבון מכר זה, הינם כחמישית מהסכומים המופיעים בחשבון הספק האמיתי (181,870 $ בחשבון האמיתי, לעומת 32,995 $ בחשבון הכוזב). הגם שלא הוצגה ראיה ישירה לגבי הגורם אשר הכין את חשבון הספק הכוזב, ניתן לקבוע, על יסוד הראיות הנסיבתיות, ועל יסוד התנהלותו של הנאשם 1 במקרים אחרים, כי החשבון הכוזב הוכן על-ידו. מאחר שתכנית המרמה נרקמה על-ידי הנאשם 1 ושותפיו, הדעת נותנת כי הוא היה מעורב גם בהכנת חשבון ספק כוזב ומופחת, על-מנת להתחמק מתשלום מלוא מיסי היבוא. לא זו בלבד שהנאשם 1 עשה את כל הפעולות הנדרשות על-מנת לקבל את הטובין במרמה, מבלי לשלם עבורם, הוא גם דאג להפחתת סכומי היבוא, על מנת שלא לשלם את מלוא המיסים המתחייבים, בבחינת "הרצחת וגם ירשת".