טענתו המרכזית של הנאשם 1 היא שכל מעורבותו בעסקאות הנדונות הייתה במתן שירותי תיווך בין גורמים שונים, בשלבים מסוימים של העסקה. כך, תיווך הנאשם 1 בין וגמן לבין פלאנס. בהמשך, ולאחר שפלאנס לא הצליחה למצוא רוכשים לסחורה באירופה, תיווך בין פלאנס לבין דנידוב. לאחר שהובהר שגם פלאנס וגם דנידוב אינן יכולות לפתוח אשראי דוקומנטרי, תיווך הנאשם 1 בינן לבין חברת OPCI. לאחר שהתברר כי חברת OPCI ניצלה את האובליגו בבנק, תיווך בין OPCI לבין הנאשם 5 וחברת קירוסל. לאחר שיגאל פדלון פנה לנאשם 1 וביקש למנוע את הפגיעה בבלעדיות בשוק, תיווך הנאשם 1 בין פדלון לבין "חיים" מחברת דנידוב וסווילה. כל שירותי התיווך הנ"ל בוצעו מתוך מטרה להביא להשלמת העסקאות, שכן רק בתום הביצוע, יוכל הנאשם 1 לגבות את עמלותיו בגין פעולות תיווך אלה. בנוסף, סיפק הנאשם 1 שירותים של סיוע בניסוח מכתבי האשראי לחברת או. פי.סי.איי, במטרה להבטיח את מימושן התקין של העסקאות המורכבות דלעיל.
כמו כן, העניק הנאשם 1 שירותים נוספים לחברות דנידוב וסווילה, היינו סיוע בניסוח מסמכים מקצועיים שונים והדפסתם, וכן סייע לדנידוב בארגון המימון של מיסי השחרור שהיה צריך לשלם בעבור הסחורה הנדונה, וזאת בדרך של ניכיון שיקים.
בהתייחס לטענה כי מדובר בחברת קש, חזר הנאשם 1 וטען כי חברת פלאנס היא חברה אמיתית ופעילה אשר נרשמה בבלגיה, בידי ארלדו פריזי, הנאשם 3. בדיעבד התברר לנאשם 1 כי פלאנס הופעלה ונוהלה באמצעות עסק בשם PSI שמושבו בבלגיה, המספק שירותי ניהול, דרך קישור של חברה נוספת, בשם LPS. אחד מעובדיה של PSI, אשר מונה למנהל עסקים עם גורמים בישראל היה אדם בשם לו דוקה וינסנט, שזומן לעדות בבית המשפט.
לדברי לו דוקה, הוא קיבל ממנהליו את המשימה לנהל את עסקיה של פלאנס והוא התבקש להציג את עצמו בתור כריסטיאן רוז'ה, כל אימת שיצר קשר עם לקוחותיה או ספקיה של פלאנס. עדות זו מסבירה את העובדה כי הנאשם 1 הכיר את לו דוקה תחת השם כריסטיאן רוז'ה, והדברים התחברו רק במהלך המשפט. לו דוקה אישר את הקשר שיצר בשם פלאנס עם חברת אופסה ועם הלקוח דנידוב, וגם אישר את הנפקת חשבונות המכר מפלאנס לדנידוב. כמו כן, אישר את סמכותו של הנאשם 1 להדפיס את חשבונות המכר בישראל על גבי ניירות פירמה ששלח לנאשם זה. בעדותו הזכיר לו דוקה את הגב' ניקול תיירי שהייתה מנהלת שלו בחברת PSI ואשר המשיכה לנהל את החברה גם לאחר עזיבתו אותה. לדברי לו דוקה, הגב' תיירי הלכה לעולמה מספר חודשים טרם עדותו, והדבר הוכח בתעודה רשמית המעידה כי הגב' תיירי הייתה קיימת וכי נפטרה במועד שציין העד. מאחר שכל החומר הרלוונטי הוחזק בידי הגב' תיירי, ולמרות מאמציו הרבים של לו דוקה לאתר את החומר, הסתבר כי הדבר אינו אפשרי. עוד נטען כי התביעה הייתה יכולה לבקש עזרה משפטית משלטונות בלגיה לאתר את החומר, ומשנמנעה לעשות כן הרי שמדובר במחדל ראייתי, אשר מקים חזקה לפיה המסמכים אותרו ויש בהם כדי לאשר את כל האמור בעדותו של לו דוקה.