ההגנה סבורה כי עדותו של לו דוקה הייתה אמינה ומהימנה וניכרים בה סימני אמת רבים. טענת התביעה כי מדובר בעד מתחזה, שאינו קשור כלל לעסקאות הנדונות, נותרה בגדר טענה בעלמא שלא הוכחה כלל. גם עדותו של ארלדו פריזי, בהקשר זה, אינה יותר מאשר משענת קנה רצוץ. עדות זו הינה מגמתית, נקמנית, רצופת סתירות ופרכות, ואין לה משקל ראייתי.
פריזי אישר כי חברת פלאנס הייתה חברה בבעלותו אך טען כי מדובר בחברה לא פעילה, ומעולם לא הכיר אדם בשם כריסטיאן רוז'ה ואיש לא הפעיל את החברה עבורו בבלגיה.
כמו-כן, טען פריזי כי חשבונות המכר שהוגשו בשם פלאנס אינם חשבונות של החברה שלו. ההגנה סבורה כי עדות זו נסתרת בראיות ובמסמכים אובייקטיביים ועלֿֿכן היא שקרית ובלתי מהימנה. במסגרת הסיכומים הופיעה התייחסות גם להקלטה המתעדת שיחה בין ארלדו פריזי לבין הנאשם 1, שלשיטת ההגנה אינה קבילה. על כל פנים, כך טוען הנאשם 1, תוכנה של ההקלטה תומך בגרסתו ושולל את דבריו של פריזי. זאת, מאחר שפריזי מבין היטב באיזה רוז'ה מדובר ואינו אומר בשום מקום כי פלאנס לא עשתה את העסקאות האמורות. לאור האמור, טוען הנאשם 1 כי חברת פלאנס הייתה בעת הרלוונטית חברה פעילה שביצעה עסקאות אמיתיות מתוך מטרות חוקיות, לגיטימיות ומסחריות.
גם לגבי חברת דנידוב נטען כי מדובר בחברה פעילה, שאותה הציגו לנאשם 1 "חיים" ו"אבי", כחברה שביצעה פעילות עסקית ומסחרית אמיתית. מכל מקום, לא היה לנאשם 1 כל קשר לחברת דנידוב והוא לא היה בעליה של החברה, ובמהלך ניהול העסקאות היה ברור לו כי מדובר בחברה לגיטימית, המנהלת עסקאות אמיתיות ולא בחברת קש. דברים דומים אמר הנאשם 1 גם על חברת סווילה.
עוד נטען, כי הנאשם לא שלט בכל התאגידים הנ"ל ומעבר להענקת שירותים שונים ומגוונים, לא הייתה לו כל יכולת מעשית לשלוט בפעילות החברות או לכוונן. משכך, לא היה הנאשם 1 אחראי לאי-ניהול ספרים, או להגשת דוחות כוזבים לרשויות המס.
כאמור, הנאשם 1, מאשר כי הדפיס, בסמכות וברשות, חשבוניות של חברת פלאנס באמצעות חברת "מגדל", שבניהולה של הגב' אורן. הנאשם מכחיש בתוקף כי הציג עצמו לפני הגב' אורן בשם "אבי" מחברת דנידוב, כשם שהוא שולל את דברי מנהל החשבונות בסון, כי הזדהה לפניו בשם "חיים זרוק".
במסגרת הסיכומים, התייחסה ההגנה לגרסה שמסר הנאשם 1 בחקירתו במכס ביום 30.10.00. חקירה זו החלה בחיפוש פתע שנערך בביתו של הנאשם 1 בשעה מוקדמת בבוקר, ולאחר מכן הובא הלה למשרדי המכס, והוחזק שם עד לשעות המאוחרות של הלילה. מטבע הדברים, היה הנאשם 1 נסער ומודאג מאוד מבריאותה הנפשית והגופנית של אשתו, חולת הסרטן. מרגע שהגיע למשרדי החקירות ועד לתום החקירה היה הנאשם מנותק מהעולם החיצון ולא ידע מה מצבה. הוא היה נתון לחקירה ארוכה מאוד, אינטנסיבית ומתישה, מבלי שניתנה לו כל הזדמנות לשוחח עם איש. על רקע זה יש להתייחס למהלך חקירתו של הנאשם, שבה הפעילו עליו החוקרים לחצים פסיכולוגיים בלתי פוסקים ושברו את רוחו, עד שכל רצונו היה להפיס את דעתם ולאשר את הפירוש שנתנו לפעולותיו. לפיכך, אין לייחס להודעה הכתובה (ת/321) משקל רב, ואף ייתכן כי יש לפסול את ההודעה מלשמש ראיה נגד הנאשם, במיוחד לאור הפגיעה בזכותו החוקתית להיוועץ בעורך דין, ואף להיות מיודע בדבר זכותו זו.