המאשימה טוענת כי לפי תכנית המרמה, מזמין הטובין שלפקודתו ייערך שטר המטען יהיה תאגיד המוחזק בבעלות אנשי קש ובשליטת הנאשם 1, או שיוצג שם פיקטיבי שמאחוריו אין עומד תאגיד של ממש. עוד נטען, כי עלֿֿפי תכנית המרמה לא יהיה כל קשר בין לקוח הבנק, פותח מכתב האשראי, לבין עסקת היסוד, שהיא העסקה לאספקת הטובין. בדרך זו, גם אם מכתב האשראי לא יכובד, לא יוכל ספק הטובין לבוא בתביעות אל לקוח הבנק שפתח את מכתב האשראי, בגין טובין שסופקו למזמין, או נלקחו שלא כדין בידי המזמין או מי מטעמו.
תנאי עיקרי במזימה זו הינו לשלוח שטר מטען מקורי וסחיר לפקודת המזמין או לחברת קש שבשליטת הנאשם 1 או לחברה פיקטיבית, וזאת בצמוד לטובין עצמם או ישירות למשרדו של הנאשם 1. בדרך זו, כך טוענת התביעה, יוכל המזמין לשחרר את הטובין מחברת הובלה ומרשויות המכס באמצעות שטר המטען הנ"ל, גם אם הבנק לא יכבד את מכתב האשראי והבנק שפתח את מכתב האשראי לא יסב לטובתו את שטר המטען.
עקב אי-כיבוד מכתב האשראי בדרך שפורטה לעיל, לא יחויב לקוח הבנק בעלות מכתב האשראי והנאשם 1 לא יחויב בתשלום בעבור היבוא, מלבד העמלה אותה שילם ללקוח הבנק, עבור עצם העמדת נפח האשראי לשימושו.
המזמין יוכל לשחרר את הטובין באמצעות שטר המטען, הערוך לפקודת חברת קש בשליטתו של הנאשם 1 ובאמצעות חשבון ספק מזויף.
אם התכנית המקורית לא תעלה יפה, והספק ימציא לבנק מסמכים התואמים את תנאי מכתב האשראי, כי אז ישחרר המזמין את הטובין מהמכס תוך הונאת רשויות המס בדרך של הפחתת סכומי המכס, מס קניה ומע"מ, אשר יש לשלמם בגין יבוא הטובין.
זאת, באמצעות זיוף חשבונות המכר והצגת חשבונות מכר ורשימונים כוזבים, אשר המחירים על פיהם נמוכים, עד כדי שליש מעלות הטובין האמיתית.
במבוא לאישומים 1 ו-2, נטען כי חברת "שלוס - סחר בינלאומי בע"מ", (להלן: "שלוס"), הינה תאגיד אשר בעלי מניותיו הרשומים הם הגב' רמונדה פישר וחברת נטוראפיל מדיק סנטר בע"מ. ואולם, למעשה נשלטת חברת שלוס בידי הנאשם 1 ואלחנן טננבוים, בעוד בעלי המניות הם אנשי קש.
לצורך מימוש תכנית המרמה, פנה הנאשם 1 אל מר אהרן קלדרון, בעליה של חברת לנטקס סחר (1992) בערעור מיסים (להלן: "לנטקס") וביקשו להשתמש בנפח האשראי של לנטקס בבנק לאומי, לשם פתיחת מכתבי אשראי לטובת ספקי טובין מחו"ל. זאת, תמורת עמלה בשיעור מסוים מהיקף מכתבי האשראי.
התביעה טוענת כי הנאשם 1 הבטיח לקלדרון כי הבנק לא יכבד את מכתבי האשראי שייפתחו לבקשתו וכי אין חשש שחשבון הבנק שלו יחויב בסכומים הנקובים במכתבי האשראי, אלא בעמלות בלבד. קלדרון הסכים להצעה והורה לבנק לאומי לקבל הוראות, ישירות מהנאשם 1 ולחייב את חשבון לנטקס בבנק זה, בגין חיובים שונים עקב פתיחת מכתבי האשראי.