התביעה מוסיפה וטוענת כי מכתבי האשראי נוסחו בידי הנאשם 1 בדרך של מרמה ותחבולה, מתוך כוונה להכשיל את ספקי הטובין ולהביאם לכדי טעות, במטרה לנצל את טעות הספקים ולעשות שימוש בשטר המטען, כדי לקבל את הטובין בלא לשלם עבורם. משהתקבלו שטרי המטען אצל הנאשם 1 הוא פעל לשם שחרור הטובין ומכירתם, חרף העובדה כי הבנק הודיע שלא יכבד את מכתבי האשראי עקב קיומן של הסתייגויות. בה בעת, הודיע הנאשם 1 לבנק על סירובו להסיר את ההסתייגויות ולקבל את הדוקומנטים, והורה לבנק להחזיר את הדוקומנטים לבנק המודיע ולספק הטובין.
בכתב האישום נטען כי מעשי הזיוף והמרמה המפורטים באישומים 1 ו-2 נעשו בנסיבות מחמירות, כאשר נסיבות אלה נעוצות בתחכומם, בהיקפם ובמימדיהם של מעשי הזיוף והמרמה, וכן בשל העובדה שהם מהווים פרי מאמץ מתוכנן, שיטתי וממושך.
אישום מס' 1
- אישום מס' 1 מיוחס לנאשמים 1 ו-2, ובגדרו מיוחסות לנאשמים אלה העבירות הבאות (במסגרת זו, לא תידון אחריותו של הנאשם 2 לביצוע העבירות, ובעניינו תינתן הכרעת דין נפרדת):
א. זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, (להלן: "חוק העונשין").
ב. שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 420 לחוק העונשין (לנאשם 1 חמש עבירות ולנאשם 2 שתי עבירות).
ג. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
ד. קבלת דבר בתחבולה, לפי סעיף 416 לחוק העונשין.
ה. גניבה, לפי סעיף 383 לחוק העונשין (לנאשם 1 חמש עבירות ולנאשם 2 ארבע עבירות).
ו. הכנה, העברה והצגת חשבון מכר שהוא כביכול אמיתי ולמעשה איננו כזה, לפי סעיף 212(א)(3) ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס (להלן: "פקודת המכס") (לנאשם 1 חמש עבירות ולנאשם 2 שתי עבירות).
ז. הגשת רשימון כוזב, לפי סעיף 212(א)4 ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס (לנאשם 1 חמש עבירות, לנאשם 2 שתי עבירות).
ח. הטעיית פקיד מכס בפרט מסוים העלול לפגוע במילוי תפקיד, לפי סעיף 212(א)6 ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס (לנאשם 1 חמש עבירות, לנאשם 2 שתי עבירות).
ט. מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת ללא הסבר סביר, לפי סעיף 117(א)3 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק מע"מ") (לנאשם 1 חמש עבירות ולנאשם 2 שתי עבירות).
בחלק העובדתי של האישום הראשון, נטען כי בתחילת שנת 1999, החליט הנאשם 1 להונות ספק טובין, באמצעות פתיחת מכתב אשראי לטובת הספק, כאשר עלֿֿפי התכנית, הבנק הפותח לא יכבד את מכתב האשראי ובאופן זה יוכל הנאשם 1 לקבל לידיו את הטובין שלא כדין מבלי לשלם עבורם כלל.