התביעה טוענת כי מדובר בגרסה שקרית, שכן הטובין נשוא האישום השמיני הוזמנו מחברת אופסה, בהתאם לכמויות ולהסכמים עם חברת פיקולו-ליין, כאשר לא היה לחברת OPCI, כמו גם לחברות סווילה, דנידוב ו- PLANAS, כל קשר להזמנות.
רשימוני היבוא הוגשו מטעם חברת דנידוב בע"מ, כאשר אליהם צורפו חשבונות ספק מטעם חברת PLANAS, אשר הוצגה כספקית הטובין. מיותר לציין, כי גם על-פי הגרסה, לפיה בוצעה ההזמנה על-ידי חברת OPCI, אין ספק כי היבואן אינו חברת דנידוב, ואין חולק כי הספק אינו חברת PLANAS.
הנאשם 6, יגאל פדלון, הוא שפעל לשחרור הטובין, כשהוא מציג יפוי כוח מאת חברת דנידוב בע"מ, שנמסר לו על-ידי הנאשם 1.
לאחר שחרור הטובין, ותשלום מופחת של מיסי היבוא, נרכשו הטובין על-ידי חברת פיקולו-ליין, מחברת סווילה מסחר בע"מ, כנגד חשבוניות מס, ותוך תשלום בהמחאות שנפדו במזומן.
התביעה טוענת כי המחאות בסכום השווה לסכום המיסים שהושמט, כלל לא הוצגו לפירעון. באופן זה, כך טוענת התביעה, ביצעו הנאשמים מרמה כלפי רשויות המס, תוך הצגת מצג שווא, לפיו נרכשו הטובין בישראל על-ידי חברת פיקולו-ליין, רק לאחר שחרורם מהמכס, מבלי שבעליה של חברה זו קשורים למעשי המרמה כלפי רשויות המס.
התביעה מוסיפה וטוענת כי הנאשם 5, רוברטו וגמן, הוא שעומד, למעשה, מאחורי חברת פיקולו-ליין בע"מ, הגם שהחברה רשומה, באורח פורמלי, על שמו של הנאשם 6, יגאל פדלון.
עוד נטען, כי הנאשם 5 "היה בעל האינטרס הכלכלי מאחורי מעשי המרמה והנהנה העיקרי מהם". לטענת התביעה, נאשם זה היה מעורב בכל הליכי העסקה, למעט בשלב שחרור הטובין מהמכס, כאשר איש הקשר עם עמילי המכס היה הנאשם 6, יגאל פדלון.
להוכחת טענתה, הצביעה התביעה, בין היתר, על העובדה כי הנאשם 5 החזיק במשרדו חותמות של חברת OPCI, ושל חברת סווילה, כאשר לגרסתו של נאשם זה, חברת OPCI הייתה קשורה ישירות לעסקאות היבוא, וכן הדבר לגבי יתר החברות המעורבות.
נפנה, אפוא, לבחינת אחריותו של כל אחד מהנאשמים, לטענות המופנות כלפיו באישום השמיני, שכאמור, מתמקד בהונאת רשויות המס.
הנאשם 1 הודה באמרתו (ת/321), כי חשבונות הספק של חברת PLANAS, הינם חשבונות ספק מזוייפים, כאשר המחירים המופיעים בהם, נמוכים במידה משמעותית ממחירי הסחורה, בפועל. הוא הודה כי הדפיס את חשבונות הספק הריקים במשרדי חברת "מגדל", כאשר הפירוט המופיע בהם נעשה על-ידו.
בנוסף, הודה הנאשם 1 כי הכוונה הייתה לזייף את חשבונות הספק, על מנת להונות את גורמי המכס, ובלשונו "חשבונית הספק ערעור שונה PLANAS הוגשו על-ידי חברת דנידוב למכס וגם על-ידי חברת שלוס למכס. בחשבונות ספק אלו היו נקובים סכומים נמוכים יותר מאשר חשבונות הספק האמיתיים וזאת משום שהיבואן חברת שלוס ודנידוב הפחית בזאת את ערך הסחורה ובתוך כך שילם מיסי יבוא נמוכים יותר מאשר היה צריך לשלם".