אשר לטענה כי מדובר בדו"חות כוזבים, הגם שקיים חשד בעניין זה, על יסוד חישובי התביעה בעמ' 259 לסיכומיה, אין בידי לקבוע זאת מעבר לספק סביר, ועל כן הנני מזכה את הנאשם 1 מביצוע עבירה של אי-ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 117(א)7 לחוק מע"מ.
בכתב האישום יוחסו עבירות גם לנאשם 4, אבי קלמרו, שהוא הבעלים של חברת OPCI. במהלך המשפט, הודיעה התביעה כי היא חוזרת בה מהאשמות המיוחסות לנאשם זה, במסגרת האישום השמיני.
בסיכומיה, ציינה התביעה, כי הנאשם 4 איפשר לנאשם 1 לפתוח מכתב אשראי בחשבון OPCI, לתשלום ההזמנה הראשונה, נשוא אישום 8.
התביעה גורסת כי חברת OPCI לא הייתה מעורבת בעסקה, כיוון שלא נערכה כל התקשרות עסקית בינה לבין הגורמים האחרים המעורבים, ובמסמכי הנהלת החשבונות של OPCI, אין כל ביטוי למעורבות החברה בנושא.
כמו כן, גורסת התביעה כי לא הוכח שהנאשם 4 "... היה ער לכך ש-OPCI מתוארת במכתב האשראי כמי שחשבונות הספק הוצאו על שמה. בוודאי שלא הוכח כי היה ער למי מהמעשים הפליליים שנעשו". לגישת התביעה, הנאשם 1 "השתמש בשמה של OPCI לצורך המרמה באישום 8, ללא מעורבות של אבי קלמרו, זולת הסכמתו לפתיחת מכתב האשראי הראשון, ת/180".
לפיכך, מבקשת התביעה לזכות את הנאשם 4 מהעבירות המיוחסות לו באישום 8 "זיכוי מלא".
לאור גישתה זו של התביעה, אין לי אלא להכריז על זיכויו של הנאשם 4, ככל שהדבר נוגע לעבירות המיוחסות לו באישום השמיני.
מכאן, אעבור לדון בעניינו של הנאשם 6, יגאל פדלון.
אין מחלוקת כי הנאשם 6, הוא אשר שחרר את הטובין מהמכס על-פי מסמכים שקיבל מהנאשם 1, וכדבריו באמרתו מיום 30.10.00 (ת/346) "... אני יודע שאת החשבוניות שאני מקבל על קניית הסחורה מחברת סווילה אני מקבל מאורי רש וכך גם את המסמכים הקשורים ליבואים של חברת דנידוב. אני מקבל מאורי רש ואני הוא זה שמעביר אותם לעמיל המכס שאני עובד איתו 'שי עמילות מכס'".
הנאשם 6 אישר כי, מלכתחילה, נהג לייבא את הסחורה מחברת אופסה ישירות, אך כאשר נודע לו מהנאשם 1, כי מוצרי חברת אופסה מגיעים לארץ "בדרך אחרת", הוא החליט לרכוש את המוצרים, באותו מחיר לפיו הוא קונה אותם במקור.
מששאל את הנאשם 1 מי הוא הגורם שממנו הוא אמור לרכוש את הטובין, השיב לו הלה כי מדובר בחברת סווילה, השייכת לאדם בשם חיים זרוק.
לדברי הנאשם 6, הוא פגש באדם שהוצג לו כחיים זרוק, פעם אחת בלבד, ולאחר זאת כל המגעים הנוגעים לחברת סווילה, קוימו עם הנאשם 1.