דומה, כי אין מחלוקת של ממש, על כי חשבונות הספק אשר צורפו לרשימוני היבוא אינם החשבונות המקוריים, שכן, הטובין סופקו, בפועל, על-ידי גורם אחר, ואין גם חולק כי מדובר בסכומים גבוהים יותר, כאשר מדובר בערך הטובין.
לצורך הכרעה בקבוצת אישומים זו, ראוי לפתוח בתיאור הגורמים אשר שמם נזכר, בנוגע לעסקאות, נשוא האישומים 14-9.
באישומים 14-11, מדובר בחשבונות ספק שהופקו, כביכול, על-ידי חברת PLANAS, הנחזית על פיהם להיות ספק הטובין. כאמור, אין מחלוקת על כי חברת PLANAS לא הייתה ספק הטובין המקורי באישומים אלה, והסכומים המופיעים בחשבונות הספק של PLANAS הינם מופחתים, במידה רבה, לעומת הסכומים המופיעים בחשבונות הספק המקוריים.
בדבריי בנוגע לאישום מס' 8, כבר קבעתי כי הנאשם 1 עשה שימוש בחברת PLANAS לצורך הפקת חשבונות ספק כוזבים, וכי פעל בשם חברה זו, מבלי שניתנו לו רשות או ייפוי כוח לעשות כן. לעניין זה, קיבלתי את עדותו של הנאשם 3 כאמינה, ולפיה מדובר בחברה השייכת לו, שלא הייתה פעילה בתקופה הרלוונטית, מבלי שניתנה כל הרשאה לנאשם 1 לפעול בשם החברה או להפיק מסמכים, לרבות חשבוניות ספק, מטעם PLANAS.
כפי שעולה מחומר הראיות, הנאשם 1 הדפיס מסמכים הנושאים את הלוגו של חברת PLANAS במשרדי חברת "מגדל" והוא עשה בהם שימוש, לשם הכנת חשבונות ספק כוזבים. הדבר עולה בבירור מאמרתו של הנאשם, ת/321, שבה הודה מפורשות כי צירף לרשימוני היבוא חשבונות ספק מטעם חברת PLANAS, מתוך מגמה להביא להפחתת מיסי היבוא המתחייבים. המדובר בתשלומי מכס, מס קניה ומע"מ, המחויבים בתשלום, ככל שהדבר נוגע לטובין, נשוא האישומים 14-9.
לפיכך, הנני קובע כעובדה, כי הנאשם 1 עמד מאחורי זיוף תעודות הספק מטעם חברת PLANAS, והוא זה שעשה שימוש בתעודות הספק מופחתי הסכומים, בין במישרין ובין בעקיפין. אני דוחה, מכל וכל, את טענתו הכוזבת של הנאשם 1, לפיה מדובר באימוץ עסקאות יבוא, כיוון שמזמין הסחורה לא יכול היה לעמוד בתשלום התמורה בגין הטובין. נראה, כי מדובר בטענה בדויה מבית מדרשו של הנאשם 1, שכן אין כל הגיון באימוץ העסקה, כביכול, בדרך של החלפת תעודת הספק המקורית והכנסת ספק אחר, שאינו נוגע כלל לעסקת היבוא. כל התיאוריה הנוגעת לאימוץ עסקאות, נולדה במהלך המשפט ובמסגרת עדותו הארוכה לעייפה של הנאשם 1. אין צריך לומר כי דברים אלה לא עלו, כלל ועיקר, בחקירתו של הנאשם 1, ובעיקר אמורים הדברים לגבי ת/321, שם הודה מפורשות כי המטרה שעמדה לנגד עיניו הייתה הפחתת מיסי היבוא, הגם שניסה לטעון כי הדבר נעשה בשמו ולמענו של אלחנן טננבוים. כפי שציינתי, טענה זו הנוגעת לאלחנן טננבוים אינה מקובלת עליי, וכבר קבעתי כי לטננבוים לא היה כל קשר לזיוף חשבונות הספק והוא לא הפיק כל תועלת מהגשת החשבונות המופחתים לרשויות המס. הטלת האשמה על שכמו של טננבוים נועדה, כל כולה, לנצל את העובדה כי האיש היה בחזקת נעדר ולא היה ברור אימתי ישוחרר משביו, אם בכלל. לא היה כל קושי להטיל את מלוא האחריות על טננבוים, בהיעדר האיש, אשר יוכל לסתור את הדברים. דא עקא, שאלחנן טננבוים שוחרר משבי החיזבאללה, בסופו של דבר, והעיד בבית המשפט, ולטעמי מסר בעדותו את האמת לאמיתה.