התביעה מוסיפה וטוענת, כי יש להרשיע את הנאשם 1 בעבירות של זיוף חשבון הפרופורמה, הגם שלא יוחסה לנאשם עבירה בעניין זה בכתב האישום, אלא שהדבר הוכח מתוך הראיות. לגישת התביעה, ניתנה לנאשם הזדמנות מלאה להתגונן מפני סכנת הרשעה בגין ביצוע עבירה זו, ועל כן רשאי ביהמ"ש להרשיעו בהתאם לסעיף 184 לחסד"פ.
אכן, מדובר בחשבון פרופורמה מזויף, ויש רגליים לסברה וכי הדבר נעשה ע"י הנאשם 1, כפי שהעיד אלון גרנות. ואולם, לא שוכנעתי כי ניתנה לנאשם 1 הזדמנות מלאה להתגונן מפני אשמה זו, ולפיכך הנני דוחה את בקשת התביעה להרשיעו בביצוע עבירה, הנוגעת לזיוף חשבון הפרופורמה.
אישום מס' 12
- במקרה דנן, הוגש, באמצעות עמיל המכס "מולטי מודלים סחר ושירותי נכס בע"מ", בשם חברת שלוס, רשימון יבוא, אליו צורף חשבון מכר מאת חברת PLANAS, שלפיו ערך הטובין עומד על 53,421$.
לאמיתו של דבר, נרכשו הטובין מחברתCHUGH ELECTRONICS [S] PTE LIMITED, מסינגפור, תמורת 71,350.20$.
אין צריך לומר כי חשבון הספק של PLANAS הינו כוזב ומופחת עלות, שכן חברת PLANAS לא הייתה ספק הטובין, והסכום המופיע בחשבון הספק נמוך, במידה רבה, מהסכום המופיע בחשבון הספק המקורי.
בהמשך, הוגשו שני רשימונים נוספים, לשם שחרור הטובין, שאליהם צורף חשבון הספק הכוזב והמזויף.
מי שמכר את הדוקומנטים לשחרור הטובין (טלוויזיות מדגמים שונים ומכשירי רדיוטייפ) לחברת קלינטון אלקטרוניקה, היה שלמה מתוק, אשר ציין בהודעתו (ת/272) כי : " אני מכרתי טלוויזיות בכמויות והדגמים שאת מציגה לי במסמך ל.ב.2. הטלוויזיות היו בבעלות אורי רש, ואני מכרתי אותן לקלינטון אלקטרוניקה".
עוד סיפר שלמה מתוק, כי הנאשם 1 אמר לו להוציא חשבוניות מטעם חברת מריג, והוא פעל לפי הוראותיו. בנוסף, טען שלמה מתוק, כי הנאשם 1 הוא שקבע את מחירי העסקה עם חברת קלינטון אלקטרוניקה.
שלמה ארביב, מנהל חברת קלינטון אלקטרוניקה, מסר בעדותו בבית המשפט כי רכש את הטלוויזיות ואת הדוקומנטים לשחרור חלק מכמות הטובין, כנגד חשבוניות חברת שלוס וחברת מריג. ת/262 ו- ת/263, הן חשבוניות של חברת מריג שהוצאו לקלינטון אלקטרוניקה, בגין מכשירי טלוויזיה ורדיוטייפ שנמכרו לה, במסגרת עסקה זו.
התביעה טוענת כי מאחורי הגשת הרשימונים, אליהם צורפו חשבונות המכר המזויפים, עומד הנאשם 1, לפחות כמבצע בצוותא. זאת, מאחר שהוא בלבד הכין את חשבונות PLANAS הכוזבים, והוא זה שפעל בשם חברת שלוס, אשר הוצגה בכזב כיבואן הטובין. בנוסף, מסתמכת התביעה על העובדה כי בעסקה זו נעשה שימוש בחשבוניות של חברת מריג, שהיא לטענתה חברת קש, שגם בה עשה הנאשם 1 שימוש לצרכיו העברייניים.