אשר לרישום החברה, על שם אברהם שטשגובסקי וחברת פורום אופיס, שהיו לטענת התביעה גורמי קש, אשר נרשמו על ידי הנאשם כבעלים בחברת מריג, מבלי לדעת על כך דבר, טוען הנאשם 1 כי מדובר בטענות בעלמא, השערות וספקולציות, ולא הוצגה כל ראיה של ממש התומכת בטענה זו. הנאשם 1 סבור כי, בשלב מסוים, ביקש מריו וייסמן לנתק את הקשר הפורמלי בינו ובין מריג "ועל כן הוא נטל באופן אקראי את שמם ופרטיהם של שטשגובסקי ופורום אופיס מתוך ניירותיו של אורי רש, שהוחזקו באותם המשרדים.... וציין אותם כגורמים אליהם הוא מבקש להעביר את הבעלות והניהול של מריג ברשם החברות...".
וייסמן עשה פעולות אלו ללא ידיעתו וללא אישורו של הנאשם 1, והדבר נודע לו רק עם פתיחת ההליך הפלילי.
אותו מריו וייסמן אף הקדים את תהליך העברת הבעלות בתקופה של כתשעה חודשים, ממועד הגשת המסמכים בפועל, כאשר בכל אותה תקופה החברה המשיכה להיות מנוהלת, מתופעלת ונשלטת בידי וייסמן, בסיועו של שלמה מתוק.
הנאשם 1 מוסיף וטוען כי התביעה לא הביאה כל ראיה הקושרת אותו לרישום המסמכים או להגשתם לרשם החברות, ומכיוון שהוא לא היה בעל זכויות או סמכויות בחברת מריג, ממילא הוא לא היה רשאי להעביר בעלות בחברה שאינה שלו.
אשר לדבריו של הנאשם 1 בחקירתו במשטרה מחודש מאי 1999, שבה מסר כי יש בכוונתו לרכוש את חברת מריג, ההגנה גורסת כי הכוונה הייתה להיכנס כשותף בחברה ולא לשמש בעליה היחיד. בסופו של דבר העסקה, לא יצאה לפועל, והנאשם לא נכנס כשותף בחברת מריג, לא רכש אותה, ומעולם לא היה לו חלק בחברה.
לאור האמור, נטען בסיכומי הנאשם 1 כי התביעה לא הוכיחה שבתקופה הרלוונטית היה הנאשם בעל שליטה פורמלית או בפועל במריג, או שהייתה לו יכולת מעשית לכוון או לשלוט בפעילותה של החברה. כמו כן, לא הוכיחה התביעה כי לנאשם הייתה שליטה בספריה או בפנקסיה של חברת מריג, ולכל היותר הוכח כי הנאשם סיפק שירותים לחברה זו. מאחר שכך, לא היה באחריותו של הנאשם לנהל את ספריה של חברת מריג או להגיש דוחות לרשויות המס.
דברים אלה נכונים גם בכל הנוגע לטענה כי חברת מריג הגישה דוחות מס כוזבים, שכן לנאשם לא היו כל חלק או נגיעה לעניין זה, מכיוון שהוא לא היה בעל החברה ולא שלט בה.
אשר לעדותה של הגב' דינה לייבו, שמסרה בחקירתה כי טיפלה בשמו של נאשם 1, בניהול ובהנהלת החשבונות של מריג, נטען כי הדבר נעשה במסגרת שירותי הנהלת חשבונות שנתן הנאשם לחברות שונות, ובכלל זה למריג.