קונה הטובין, ג'ורג' סווידאן מסר בהודעתו (ת/308) כי רכש את שקי הקפה באמצעות המתווך מחפוז שלופי וממנו קיבל את חשבונית סווילה מס' 4. מחפוז שלופי עצמו מסר בהודעתו (ת/307) כי הקפה שייך לנאשם 1, שמסר לו כי קיבל אותו מאלחנן שעבד אצלו פעם. הנאשם 1 מסר את חשבונית סווילה למחפוז שלופי, וזה מסר לו את ההמחאות של הקונה.
התביעה טוענת כי רק בדיעבד הסתבר לה שהקפה התקבל במרמה, וכי יתכן שמחפוז שלופי היה מעורב בביצוע עבירה, ובשל הגילוי המאוחר לא הוגש נגדו כתב אישום. לגישת התביעה, אין בכך כדי לשנות דבר בעניינו של הנאשם 1, אשר הוציא חשבונית פיקטיבית של חברת סווילה, ביודעו כי מדובר בחברת קש, שכל תפקידה היה להפיק חשבוניות פיקטיביות.
לאור זאת, מבקשת התביעה להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו באישום זה.
טיעוני הנאשם 1 בנוגע לאישום ה-17
- הנאשם 1 מכחיש כי הוא, ביחד עם יהושע שלוש, הגיש למכס את רשימוני היבוא ת/106 ות/107 בשם חברת JCC, ובאמצעות עמיל המכס, שי סוכני מכס בע"מ. כמו כן, הוא מכחיש כי לאחר שחרור פולי הקפה מהמכס הוא מכר אותם באמצעות חשבונית מס' 4 של חברת סווילה על סך 179,999 ₪, בידיעה כי מדובר בחשבונית פיקטיבית. הנאשם 1 טוען כי הוא לא הגיש את הרשימונים וטיפל בשחרור הסחורה, אלא יהושע שלוש, אשר הציג את עצמו כבעל זכות לפעול בשם חברת JCC.
הנאשם 1 מוסיף וטוען כי הוא אינו הבעלים, המנהל או בעל השליטה בחברת JCC וכי הוא לא ביצע כל פעולת שחרור סחורה, או הגשת רשימונים מטעמה. כמו כן, הנאשם חוזר וטוען כי הוא אינו המנהל, הבעלים או בעל השליטה בחברת סווילה.
למיטב ידיעתו של הנאשם 1, הופקה חשבונית סווילה מס' 4 על ידי "חיים" שהוא קובי זוארץ, הגורם המוסמך להורות על הפקת חשבוניות בשם החברה.
עוד נטען כי למיטב ידיעתו של הנאשם 1, אכן התקיימה עסקה אמיתית בין חברת סווילה לבין הקונה, במסגרתה מכרה החברה פולי קפה לג'ורג' סווידאן.
לפי הדברים שנמסרו לנאשם 1 על ידי מחפוז שלופי, מזמין הסחורה היה תושב שכם בשם מוחמד אבו רשיד, כאשר לנאשם 1 לא היה כל חלק בהזמנת הסחורה ובקשר עם הספק. שלופי פנה ישירות אל יהושע שלוש על מנת לשחרר את הסחורה, ושלוש ביצע זאת באמצעות חברת JCC, ואף כאן לא היה לנאשם 1 חלק בשלב שחרור הסחורה.
מעורבותו של הנאשם 1 החלה רק כאשר הקונה התנה את רכישת הסחורה בקבלת אשראי, בדרך של תשלום נדחה, תוך מסירת שיקים דחויים. מאחר שמזמין הסחורה, אבו רשיד, סירב כי העסקה תבוצע באשראי, נדרשה מעורבותו של הנאשם 1, לשם מציאת פתרון לבעיה שנוצרה. בעקבות שיחה שהתקיימה בין הנאשם 1 לבין שלופי, פנה הנאשם אל "חיים", שהוא קובי זוארץ, והציע לו כי חברת סווילה תרכוש את הסחורה ותמכור אותה באשראי לקונה, ג'ורג' סווידאן, תמורת עמלה וריבית. קובי זוארץ הסכים לכך, לאחר שהנאשם 1 ווידא כי השיקים הדחויים שמסר הלקוח "הינם שיקים בטוחים וטובים". מכיוון שחברת JCC הייתה יבואן שעל שמו רשומה הסחורה, רכשה חברת סווילה את הטובין מחברת JCC, ולאחר מכן מכרה אותם לג'ורג' סווידאן. בעקבות כך, הנפיקה חברת סווילה חשבונית על שם סווידאן, החשבונית הועברה לנאשם 1, שמסר אותה לשלופי וזה מסרה לסווידאן.