כמו כן, מפנה התביעה לזכ"ד, ת/333, המתעד שיחה של הנאשם 3 עם חוקר משטרה, בארבע עיניים, שם טען הנאשם 3, כי בן שמעון וגרושתו מסרו מרצונם את תעודות הזהות שלהם, על-מנת שתיפתח חברה בשמם : "באשר לחשודים מאיר בן שמעון ולוסיין שדה, מסר כי הם ידעו כי הוא עומד לפתוח חברה על שמם והם נתנו לו מרצונם את תעודת הזהות שלהם בשל כך. לדבריו, גם את פרטי חברה זו העביר לאורי רש".
בעדותו בבית המשפט, הסתייג הנאשם 3 מהדברים, לפיהם הקים חברה עבור אורי רש, אך לא חזר בו מדבריו כי בן שמעון וגרושתו הסכימו להירשם כבעלי החברה. בעדותו בבית המשפט, טען הנאשם 3 כי : "לאחר שמוניתי ע"י אורי שאחפש לו כמה ספקים ללקוחותיו, מישל בן סימון (הכוונה למאיר בן שמעון - א.ש.) ביקש שיהיה לו קשר עם אורי, הוא התקשר עם אורי... היינו בפגישה עם בן סימון ואורי, ואחר כך התברר שהם נכנסו ביחד בקשר לעסקים" (עמ' 4527 לפרוטוקול, ש' 11-2).
לעומת זאת, העיד מאיר בן שמעון בבית המשפט, כי אין לו כל קשר עם אורי רש וכל ידיעה אודות רישום החברות JCC ו- ICT. ב"כ הנאשם 3, עו"ד אורית חיון, הטיחה בבן שמעון כי הכיר את הנאשם 1 ומסר את תעודת הזהות שלו ושל אשתו לצורך הקמת החברות הנ"ל, ועל כך הגיב העד באומרו : "שקר, זה דמיוני".
על יסוד מכלול הראיות שהוצגו בפניי, שהן בעיקרו של דבר ראיות נסיבתיות, ניתן לקבוע כי הנאשם 3 אכן מסר לנאשם 1 את תצלומי תעודות הזהות ואת פרטיהם האישיים של מאיר בן שמעון ושל גרושתו לוסיין שדה, מתוך ידיעה כי אלו ישמשו לצורך הקמת חברות, לצרכיו של הנאשם 1.
למעשה, הודה הנאשם 3, כי עשה כן, בשיחתו עם חוקר המשטרה שתועדה בזכ"ד ת/333, אך טען כי הדבר נעשה מרצונם ובידיעתם של השניים. הדברים גם עולים משיחתו המוקלטת של הנאשם 3 עם יהושע שלוש, הגם שהוא הזכיר שם העברת פרטים ותעודת זהות של אדם אחד, מבלי להזכיר את גרושתו של מאיר בן שמעון.
השאלה היחידה הטעונה הכרעה הינה, אם כן, האם הועברו הפרטים בידיעה ובהסכמה של בן שמעון וגרושתו, או שמא נעשה הדבר בלא ידיעתם, ומבלי שהעלו על הדעת כי פרטיהם ישמשו לצורך הקמת חברה, לצרכיו של הנאשם 1?
בשאלה זו, אמינים עליי דבריו של מאיר בן שמעון, לפיהם לא הייתה לו כל היכרות עם הנאשם 1 והוא לא פגש אותו מעולם למטרות עסקיות, ובוודאי שלא מסר לו את תעודת הזהות או את פרטיו האישיים, לשם הקמת חברה כלשהי. לו היה שמץ של אמת בגרסתו של הנאשם 3, לא היה כל צורך בזיוף חתימתו של מאיר בן שמעון במסמכי ההתאגדות של JCC ו-ICT, והדעת נותנת כי מאיר בן שמעון היה מתייצב לחתום על כל מסמך, לו נעשו הדברים בידיעתו ובהסכמתו.